אינטליגנציה רגשית מגיעה לשיאה בגיל 60

אנשים מבוגרים מתקשים להסתיר את רגשותיהם, במיוחד כשהם צופים באירועים שוברי-לב או בסיטואציות לא נעימות בסרטים ובתוכניות ריאליטי - זוהי המסקנה אליה הגיעו פסיכולוגים, שגילו גם כי הם טובים יותר מעמיתיהם הצעירים בראיית הצד החיובי של מצבים מלחיצים ומגלים אמפטיה לחסרי המזל. אלו ממצאי מחקר של אוניברסיטת קליפורניה.

צוות החוקרים בדק כיצד האסטרטגיות והתגובות הרגשיות שלנו משתנות כשאנו מזדקנים. הממצאים תומכים בתיאוריה כי אינטליגנציה רגשית וכישורים קוגנטיביים יכולים להשתפר למעשה דווקא כשאנו מגיעים לשנות ה-60 שלנו, ולתת לאנשים מבוגרים יתרון במקום העבודה ובמערכות יחסים אישיות. לאחרונה מרכזים רבים לקשישים מתרכזים במערכות יחסים חברתיות ובטיפול - הן בקשיש והן שלו באחרים - ואכן נראה גם כי האבולוציה 'כיוונה' את מערכת העצבים שלנו בדרכים אופטימליות למעורבות מוצלחת בפעילויות בינאישיות כשאנו מזדקנים.

במסגרת המחקר, חוקרים בדקו כיצד 144 אנשים בשנות ה-20, ה-40 וה-50 הגיבו לקטעי סרטים קשים ולקטעי סרטים טבעיים. במיוחד, הם בדקו כיצד המשתתפים השתמשו בטכניקות הידועות כ-"detached appraisal" (הערכה לא משוחדת), "positive reappraisal" (הערכה מחודשת חיובית") ו-behavior suppression" (התנהגות הדחקתית).

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת "journal, Psychology and Aging".

החוקרים עקבו אחר לחץ הדם, קצב הלב, הזעה ודפוסי נשימה של המשתתפים כשאלו התבוננו בסצנה מהסרט "21 גרם", בו אם מגלה כי בנותיה מתו בתאונת דרכים, ומתוך הסרט "שובו של אלוף", בו ילד מתבונן במורה הרוחני שלו כשהוא גוסס אחרי קרב אגרוף. הם צפו גם בקטעים מתוך "אפקט הפחד".

כדי לבחון את טכניקת "ההערכה הלא משוחדת", המשתתפים התבקשו לאמץ גישה אובייקטיבית ולא רגשית. כדי לבחון "הערכה מחודשת חיובית" הם התבקשו להתרכז בהיבטים חיוביים של מה שראו, וכדי לבחון את טכניקת "ההתנהגות ההדחקתית" הורו להם החוקרים לא לבטא רגשות כלשהם.

משתתפים מבוגרים יותר, מסתבר, הצליחו יותר מכולם לפרש מחדש סצנות שליליות בדרכים חיוביות בעזרת טכניקת "הערכה מחודשת חיובית" - מנגנון התמודדות המתפתח מחוויות חיים ומלקחים שלמדנו. לעומת זאת, הצעירים שבמחקר והמשתתפים בגיל העמידה הצליחו יותר בטכניקת "הערכה הלא משוחדת" והסיטו את תשומת לבם מקטעים לא נעימים. גישה זו מסתמכת בעיקר על התפקוד הביצועי של החלק הקדם-חזיתי של המוח, מנגנון האחראי על הזיכרון, התכנון והשליטה בדחפים, הנשחק ככל שאנו מזדקנים.

כל שלוש קבוצות הגילים היו שוות בכישוריהן בשימוש ב"התנהגות הדחקתית" כשרצו לעצור בכוח את התגובות הרגשיות. מחקר מוקדם יותר הראה כי התנהגות הדחקתית אינה דרך בריאה לשלוט ברגשות.

המסקנות העולות מן המחקר הן שאנשים יהנו יותר אם יישארו מעורבים בפעילויות חברתיות וישתמשו בגישה החיובית כדי להתמודד עם מצבים מלחיצים מאתגרים יותר ולא יימנעו ממצבים המציעים הזדמנויות לשפר את איכות חייהם.