רבים מאיתנו אוכלים את ארוחת הצהריים שלהם מול מסך המחשב, אך ההרגל המגונה הזה עלול לעורר את התיאבון לקינוח. כך קובע מחקר חדש. במחקר מעבדתי שכלל 44 גברים ונשים, חוקרים גילו כי אלו שאכלו את ארוחת הצהריים כשהם משחקים במשחקי מחשב אכלו כמות עוגיות גדולה יותר 30 דקות לאחר הארוחה, לעומת אלו שאכלו את ארוחת הצהריים שלהם ללא הסחות-דעת.
לדברי החוקרים, למשתמשי המחשב היה זיכרון מעורפל לגבי ארוחת הצהריים שלהם ולכן הם חשו פחות שבעים לאחר מכן, בהשוואה לקבוצה שאכלה צהריים במנותק ממסך המחשב. כלומר, הסחות-דעת כמו מחשבים וטלוויזיה מטשטשות את הזיכרון שלנו של ארוחת הצהריים, ולכן יש לכך השפעה ממשית על התיאבון.
החוקרים, מאוניברסיטת בריסטול שבבריטניה, סבורים כי הזיכרון של הארוחות האחרונות שאנו אוכלים משפיע על כמות המזון שאנו בוחרים וצורכים בארוחה שלאחר מכן. כשהזיכרון חלש, סביר להניח שבארוחה שלאחר מכן נבחר ונצרוך כמות גדולה יותר של מזון.
מחקר קודם בתחום הראה כי אנשים נוטים לאכול יותר כשהם סועדים מול הטלוויזיה במקום ליד שולחן המטבח, כפי הנראה בגלל שהם שמים לב יותר למסך המחשב מאשר לאותות שהקיבה משדרת להם. מחקרים אחרים גם הם הראו כי הסחות-דעת יכולות להעלות את כמות האוכל שאנשים צורכים בארוחה, אך המחקר החדש גילה כי ההשפעות של הסחות-הדעת נמשכות הרבה מעבר לארוחה.
שבו ליד השולחן
המחקר, שפורסם במהדורה המקוונת של "American Journal of Clinical Nutrition", כלל 44 מתנדבים שחולקו לשתי קבוצות. באחת, המשתתפים ישבו לאכול צהריים כשהם משחקים סוליטייר במחשב. המשתתפים בקבוצה השנייה אכלו את אותה ארוחה ללא הסחות-דעת.
שלושים דקות לאחר הארוחה, שתי הקבוצות עברו "מבחן טעימות" לעוגיות, ויכולות היו לטעום מכל העוגיות שהוצעו להן ולאכול כמה שרצו. המשתתפים התבקשו גם להיזכר בכל תשעת המרכיבים שאכלו בארוחת הצהריים, ואת הסדר בו הוגשו להם.
החוקרים גילו כי בממוצע, המשתתפים בקבוצת המחשב אכלו כ-1,050 קילו-ג'אול (יחידת מדידה לאנרגיה) של עוגיות בעוד שחבריהם אכלו רק מחצית מכמות זו. בנוסף, למשתתפים בקבוצת המחשב היה קושי להיזכר בסדר בו הוגשו להם הפריטים שאכלו בארוחת הצהריים, והם דיווחו גם על תחושה של פחות שובע לאחר הארוחה.
המחקר בוצע בסביבה מעבדתית מבוקרת, אך לא ניתן להסיק מכך כי הממצאים יהיו דומים בעולם האמיתי, היכן שגורמים רבים יכולים להשפיע על כמות המזון שאנו אוכלים ועל הבחירות התזונתיות שלנו. החוקרים מתכננים לנסות ולענות על שאלות אלו בעתיד, אך מדגישים כי לעת עתה, אפשר להסיק מהמחקר כי רצוי להימנע מאכילה בזמן שדעתנ מוסחת, כלומר אכילה - הרחק ממסכי המחשב והטלוויזיה.
ומה לגבי הסחות-דעת שאינן טכנולוגיות, כמו שיחה במהלך הארוחה או קריאת עיתון בארוחת הבוקר? ישנן ראיות מסוימות לכך שגם אלו עשויות לפגוע בדיאטה. מחקר מעבדתי אחד גילה כי אכילה בזמן הצפייה בטלוויזיה ואכילה עם חברים העלו את צריכת הקילו-ג'אול ברמה דומה, לעומת אכילה ללא הסחות-דעת. מחקר אחר גילה כי אנשים אכלו יותר כשהאזינו לסיפור במהלך ארוחתם.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
