הכנסת דנה השבוע בהרחבה בנושא קבורת גופות מחבלים לצד גופות יהודים בבתי קברות אזרחיים בארץ, בעקבות חשיפת המקרה בקיבוץ רבדים. מתברר, כי השבוע נחשף בוועדת הפנים מקרה נוסף בקיבוץ בחן, ובו נתגלה מקום קבורתו של גופת מחבל שהוגדר על-ידי המכון הפתולוגי 'אלמוני'.
יו"ר ועדת הפנים ח"כ יורי שטרן קיים ישיבה דחופה בנושא, בעקבות פרסומים באמצעי התקשורת. שטרן פנה אל המשטרה וצה"ל במטרה לגבש נוהל לקבורת מחבלים - תוך שבועיים. כמו כן, ביקש להעביר הנחייה ברורה למכון לרפואה משפטית, על-פיה יש להוסיף בתעודת הפטירה את המילה 'מחבל', ובנוסף, להוציא את גופות המחבלים ממקומות קבורתם ליד קבריהם של אזרחים ישראלים ולמצוא להן פתרון קבורה אחר.
גם מליאת הכנסת דנה (ד', 18.6.03) בנושא, בעקבות שאילתא שהגישה ח"כ אתי לבני (שינוי) לשר לביטחון פנים גדעון עזרא. השר נתבקש לענות על השאלה מה הם הנהלים שעל-פיהם קוברים את גופות המחבלים, ומה מדיניות המשרד בנושא.
תשובתו של ח"כ עזרא היתה, כי "לא קיימים נהלים ברורים לגבי קבורת גופות מחבלים. נושא זה טרם הוסדר. המשרד לענייני דתות פועל להסדרת העניין בהתאם למקובל בצה"ל, כלומר קבורת מחבלים בחלקה מיוחדת ולא עם כלל הציבור". בהמשך דבריו הביע השר צער על המקרה בכפר מנחם.
בהתייחס לעניין שאינו מוסדר בחוק ביקש ח"כ רוני ברינזון (שינוי) למצוא הסדר לבעיה. לכן, ניסח הצעת חוק: קבורת אדם המבצע פעולת טרור. מטרת ההצעה היא, להסדיר את נושא קבורתם של בני אדם המבצעים או מנסים לבצע פעולות טרור, ובכללם מחבלים מתאבדים, ובכך למנוע פגיעה ברגשותיהם של משפחות נפגעים, לבל ייקברו מבצעי פעולות טרור לצד יקיריהם.
לדברי ח"כ ברינזון "גם אם אנחנו רוצים להיות הגונים בקבורת אויב, ראשית עלינו להיות רגישים למשפחות נפגעי הטרור. אני מציע להסיר את החלקות הללו, למרות הבטחות משרד הפנים בכדי למנוע הישנות מקרים כאלו".
כמו כן, מטרת החוק היא למנוע מעשי פולחן והאדרה של תומכים בפעולות הטרור במקום הקבורה. ולכן, מוצע בזאת להקצות חלקה סבירה לקבורתם שתעשה במקום מרוחק. על-פי הצעת החוק, לא נאמר במפורש: מה המרחק שיקבע, מחוץ לאיזה גבול, איזה בית קברות? שאלות עקרוניות שיעסיקו בוודאי וידרשו למענה על-ידי המחוקק.
