חברת אדידס מתנהגת בצורה חסרת תום לב, הגובלת בבזיון בית המשפט. החברה נטלה על דעת עצמה מוצגים מתיק בית המשפט, והציגה צילומים מטעים שלהן בפני בית המשפט העליון. כך קבעה היום (ג', 28.12.10) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן. אדידס מיוצגת בידי עו"ד איתן שאולסקי.
לפני שבועיים דחתה אגמון-גונן את בקשתה של אדידס, למנוע הפצת נעליים שלטענתה מחקות את שלה בידי גלאל יאסין. היא קבעה, שהסימן שנושאות הנעליים שמשווק יאסין, רק דומה לזה של אדידס ואין בו כדי להטעות את הציבור. אדידס חויבה בתשלום הוצאות בסך 85 אלף שקל.
יומיים לאחר מכן הגישה אדידס בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ואגמון-גונן ביקשה לקבל את תגובת יאסין לבקשה. אלא שכעבור שלושה ימים הגישה אדידס בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, לה צירפה - כלשונה של אגמון-גונן - "צילומים של הנעליים, המטעות את בית המשפט, וזאת לאחר שנטלה מתיק בית המשפט ללא רשות את הנעליים, שסומנו כמוצגים בתיק בית המשפט".
שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל, הוציא צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק הדין, אך הדגיש שהצו אינו חל על ההוצאות בהן חויבה אדידס. אגמון-גונן חייבה אותה לשלם בתוך שבוע וקבעה, שרק לאחר מכן תחליט בנוגע לעיכוב הביצוע.
שלשום (א', 26.12.10) הגישה אדידס "תשובה לתגובה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין", ובה טענה שוב לעניין ההוצאות וציינה, כי "המציאות העגומה מוכיחה כי לא ניתן לאכוף פסקי דין ישראלים בשטחי הרשות הפלסטינאית".
אדידס התייחסה לכאורה לחיובים הכספיים שהוטלו עליה, אולם לדברי אגמון-גונן - גם כאן מדובר בהטעיה, שכן פסק הדין אינו כולל חיובים כספיים למעט תשלום למכס, שממילא ישולם על-ידי הצד שיפסיד בסופו של ההליך, ומכל מקום אינו נמצא בשטחי הרשות. "כלומר: אדידס מתייחסת להוצאות, בקשר אליהן הורה בית המשפט העליון במפורש כי יש לשלמן".
אדידס אף הודיעה, כי עובדיה נמצאים בחופשת חג המולד. אולם, במקום לבקש ארכה כמקובל, שבנסיבות אלו ודאי הייתה ניתנת, הוסיפה ואמרה: "מבינה התובעת שבקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית. בהתאם לכך, פונה התובעת לכבוד בית המשפט העליון".
אגמון-גונן כותבת: "יש להבהיר לאדידס, כי היא אינה רשאית 'להודיע' לבית המשפט מה תהיה החלטתו. התובעת פועלת הן בניגוד להחלטותי שלי, הן בניגוד להחלטת כבוד השופט הנדל, זאת תוך עשיית דין לעצמה, נטילת המוצגים והטעית בית המשפט".
אגמון-גונן האריכה את מועד התשלום עד 10 בינואר, אך הטילה על אדידס תשלום הוצאות נוספותץ בסך 20 אלף שקל בגין הליכי הביניים. לדבריה, "הנתבע נדרש להגיב ולחזור ולהגיב, לאתר את הנעליים שנלקחו ללא רשות מתיק בית המשפט, ולהגיב במקביל לבקשות הנתבעת לפני מותב זה ולפני בית המשפט העליון. כפי שעולה מהחלטה זו, מדובר במספר רב של בקשות, שלכולן נדרש הנתבע להגיב. לאור האמור אני פוסקת לנתבע הוצאות בגין הליך זה, שבמקום להתנהל כסדרו, בבקשה ותשובה, נדרשו מספר בקשות, מספר תגובות ולפחות חמש החלטות של שני מותבים, במחוזי ובעליון, וזאת ללא כל סיבה".