אבנר ליאור, ממייסדי חברת סינרון הישראלית הנסחרת בנסדא"ק, מבקש מבית המשפט המחוזי בחיפה להשיב לו את מניותיו בחברה, אותן מכר לסינרון. מדובר ב-2.5% ממניות החברה, ששווי השוק שלהן כיום הוא 8.6 מיליון דולר.
סינרון עוסקת בתכנון, בפיתוח ובייצור של מכשירים וציוד לטיפולים רפואיים אסתטיים בטכנולוגיה המכונה "סינגריה אלקטרו-אופטית". טכנולוגיה זו משלבת אנרגיה אופטית שמקורה בגלי אור, עם אנרגיה חשמלית מבוססת תדרי רדיו. בין היתר מדובר במכשירים להורדת שיער, שיקום העור, טיפול בקמטים והסרת צלוליטיס. מרכז החברה באזור התעשיה של יקנעם עילית והיא מעסיקה 150 עובדים.
את שנת 2009 סיימה סינרון עם הכנסות של 54 מיליון דולר והפסד של 24.6 מיליון דולר. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2010 הסתכמו הכנסותיה ב-135 מיליון דולר וההפסד הגיע ל-30 מיליון דולר. שווי השוק של החברה עומד על 344 מיליון דולר, ובעלי המניות הגדולים בה הם קרן נאמנות של חברת פידליטי (13%), קרן ההשקעות FRM (13%) וקרן ניהול ההשקעות Visium (8.9%).
לפני ההנפקה: 226 אלף דולר
ליאור, שותף בקרן ההון-סיכון סקניה ונצ'ר, מיוצג בידי עוה"ד
מיכאל שפיגלמן וילנה וולוובסקי ממשרד שפיגלמן, קורן, ברק, זמיר ושות'. הוא נמנה עם מייסדי סינרון והחזיק ב-5% ממניותיה, אותן רכש מהחברה בהקצאה בשנות היווסדה הראשונות. בספטמבר 2003 מכר ליאור כמחצית מן המניות לסינרון עצמה תמורת 226 אלף דולר.
לדבריו, מחירה של אותה עסקה הביא בחשבון את העובדה, שבאותה עת הייתה תלויה ועומדת נגד סינרון תביעת ענק בארה"ב, לפיה היא גזלה את כל הידע, הפטנטים והלקוחות שלה מחברת לומניס. תביעת לומניס, טוען ליאור, הטילה צל ענק של ספק וחשש לקיומה של סינרון, והחברה מסרה לו (באמצעות המנכ"ל דאז,
משה מזרחי), כי מצבה המשפטי מסגרת הליך זה הוא בכי רע.
סינרון הוקמה בידי קבוצת מנהלים בכירים שפרשו מלומניס, ובראשם ד"ר שמעון אקהאוז. ליאור נמנה גם הוא על אותה קבוצה, ולדבריו הוא היה אחד מיוזמי הקמתה של סינרון ובין ארבעת השותפים הראשונים בה. הוא היה בין הנתבעים בתביעתה של לומניס, ולדבריו סינרון טיפלה בלעדית בהליכים אלו.
אחרי ההנפקה: 12.3 מיליון דולר
בינואר 2004 הגיעה סינרון לפשרה בתביעת לומניס, בעקבותיה הנפיקה את מניותיה בנסדא"ק, שם האמיר מחירן. לאחר שמניות החברה שנותרו בבעלותו של ליאור נרשמו אף הן למסחר, הוא מכר אותן בבורסה ב-12.3 מיליון דולר - פי חמישים ממחירה של המחצית הראשונה.
ליאור טוען, כי לאחרונה נודע לו מפיו של קווין מורנו (לשעבר עובד בסינרון), כי בעת שמכר את המחצית הראשונה של מניותיו, סינרון הטעתה אותו והעלימה הימנו ביודעין עובדות מהותיות אשר היו בידיעתה, ושהייתה להן השלכה מהותית על ערכן של מניותיה. מדובר במידע לפיו באותה עת כבר ניהלה סינרון מו"מ מתקדם עם לומניס והייתה קרובה להסדר פשרה עימה, הסדר אשר ברור היה ש"יקפיץ" את ערך מניותיה מעלה מעלה, כפי שאכן אירע.
לדברי ליאור, אילו הוא היה יודע בזמן אמת עובדות אלו, הוא לא היה מוכר כלל את מניותיו לסינרון, או שמוכר אותן במחיר גבוה בהרבה מכפי שמכר בפועל. לפיכך, הוא מבקש מבית המשפט להורות לסינרון להחזיר לו את מניותיו, כנגד החזרת הסכום ששילמה לו.
טרם הוגש כתב הגנה.
