בית המשפט המחוזי בחיפה הטיל הוצאות על חשוד בהליך ערעור
פלילי, בשל הלשון הבוטה בה נקט כלפי שופטת בית משפט השלום
בעיר, נסרין עדוי. זהו מקרה נדיר מאוד של הטלת הוצאות בהליך
פלילי, עליו החליט השופט
אמיר טובי.
מדובר בברוך מאירסון, החשוד באשמת הפצת חשבוניות פיקטיביות במיליוני שקלים. עדוי החליטה להאריך את הערבויות שהוטלו על מאירסון כתנאי לשחרורו בערבות, ודחתה את בקשתו לתקן את פרוטוקול החלטתה.
טובי דחה את ערעורו של מאירסון על החלטתה של עדוי, ותיאר
באריכות את לשונו הבוטה כלפי עדוי. מאירסון טען בערעורו,
כי "בצורה מוזרה להחלטות של בית משפט נכבד זה לא היה קשר
לעובדות, כמו הטענה המוזרה כי הייתי צריך לערר על החלטתה".
בהמשך, הוסיף מאירסון להשתלח בעדוי: "עסקינן בבית משפט ישראלי ששופטת מצמידה בדרך אפתית נטולת רגש תיאור (אף לא ציטוט של דברים אלא איזה התרשמות הזוייה) בפרוטוקול הכולל את שם התואר 'נאציות' לאמירות שיצאו מפי. העדר רגישותה של השופטת עדוי לנושא זה וקלות הדעת הבלתי נסבלת בה היא מצמידה
תואר 'נאצי' לתיאור של פעולה של צד הינו פסול, מגונה ובלתי
מקובל".
טובי בחן את פרוטוקול הדיון בפני עדוי, אשר הורתה לרשום בו: "המשיב מטיח האשמות בבא כוח המבקשת [המדינה] ומכנה אותה נאצית". בהמשך הדיון הוסיפה עדוי: "המשיב מעיר כי בבוא היום הוא יבוא חשבון עם באת-כוח המבקשת".
טובי כותב: "הנה כי כן, לא מדובר בהתרשמות של בית משפט מדבריו של העורר ולא בהבעת דעה אלא הערה לגבי הדברים שנאמרו באולם בית המשפט. תיאור מהלך זה במילים 'התרשמות הזויה' כמו גם יתר הביטויים שהוזכרו לעיל, בהם ראה העורר לעשות שימוש, מהווה חציית קווים אסורה. אין כל הצדקה להטחת דברים פוגעים ומעליבים בשופט, בסגנון מזלזל ותוך סילוף העובדות".
טובי מדגיש, כי למאירסון עומדת הזכות לחלוק על מסקנות בית המשפט ולערער עליהן, אך "זכות זו אינה כוללת את הזכות לפגוע
פגיעה אישית בשופט היושב בדין ולהשתלח בו כאוות נפשו". הוא גם מציין, כי מאירסון טען בערעורו ששלושה שופטים מחוזיים הפכו החלטות של עדוי, אך לא נמצא כל זכר לכך. לפיכך, חייב אותו טובי בתשלום הוצאות בסך 1,500 שקל למדינה וסכום זהה לאוצר המדינה.
