הוועדה לפניות הציבור של הכנסת הודיעה (יום ד', 25.6.03), כי בכוונתה לגבש נהלים וכללים, בדבר אחריות אישית של עיתונאים בנושאי התבטאויותיהם בשידור.
יו"ר הוועדה, ח"כ הרב ישראל אייכלר, אף הודיע כי יגבש הצעת חוק, שתחייב שקיפות של כל אמצעי התקשורת הממלכתיים ובעלי הזיכיון הציבורי לגבי היחס בין המרואיינים, הנושאים והכתבות, ולדווח על-כך פעם בשנה.
יחד עם זאת, התנגד אייכלר לכל חקיקה בנושא התבטאויות העיתונאים, העלולה לפגוע בחופש הביטוי בתקשורת. הוא קרא לכוון את חופש הביטוי, על-מנת שתהיה תקשורת הוגנת ולא עויינת, מבלי להזדקק לחקיקה.
הוועדה קראה לכל אמצעי התקשורת הישראלית לפתוח ולאפשר ייצוג, ביחס הוגן, לכל נציגי הקהילות בחברה הישראלית, ולתת להם במה הולמת להביע את עמדותיהם ודעותיהם. לאמצעי התקשורת הממלכתיים קראה הוועדה לשמור על ריסון ויחס הוגן בכל אמצעי השידור ולשמור על כבודו של כל אדם.
הוועדה התכנסה בעקבות פניות רבות שהגיעו אליה בנושא, מציבורים שונים החשים עצמם נפגעים מביטויים שהושמעו נגדם בכלי התקשורת.
ויכוח סוער היה בוועדה סביב תלונתם של נציגי ארגון 'שופר', עו"ד חיים כפיר, ועו"ד דוד לביא, נגד שדר גלי-צה"ל, אברי גלעד, שאמר בשידור: "אם דמות היהודי היא אמנון יצחק, אז אני יכול להבין מה זו אנטישמיות. להרוג אותו - חס וחלילה, לפגוע בו - חס וחלילה, אבל להיות בעל רגשות נגדו - בוודאי שכן, בוודאי שכן".
חברי הכנסת דוד טל, יעקב מרגי ויצחק וקנין, דרשו להדיח לאלתר את אברי גלעד מגלי-צה"ל, בגין התבטאות זו.
עומר בן-רובי, רכז כתבים בגלי-צה"ל, אמר כי האמירה של גלעד הינה דוגמא קיצונית, ומדובר בתוכנית פובליציסטית. בן-רובי הוסיף, כי לאחרונה שובצו כתבים דתיים רבים בגלי-צה"ל, במסגרת רפורמה שעוברת התחנה הצבאית.
עו"ד עדי בן-שך, היועץ המשפטי של גלי-צה"ל, ציין כי הדברים נקראו מפקס שהגיע לתוכנית ממאזינה וגלעד לא הצדיק את האמירה. בן-שך הביע רצון להגיע להסכמה עם ארגון שופר מחוץ לכותלי בית המשפט, על ההתבטאות נגד הרב אמנון יצחק. גם כמה מחברי הוועדה לחצו על נציגי 'שופר' להגיע להסכמה בעניין, אולם אלה דרשו התנצלות בשידור, מצידם של גלי-צה"ל. לבסוף סוכם, כי בירור הדברים בין הצדדים יובא בפני הוועדה.
ח"כ יולי תמיר טענה, כי הסטיגמות והסטריאוטיפים בתקשורת, נובעים מהיעדר ייצוג של מגזרים שלמים בחברה, בכלי התקשורת, ודרשה אפליה מתקנת והעדפה מתקנת של קבוצות אלה במערכת השידור ובמערכת העיתונאות. תמיר אף ציינה, כי על הח"כים החרדים לרסן את שדרי הרדיו הפיראטי, המשמיעים אף הם התבטאויות קשות, נגד הציבור החילוני.
הרב אייכלר השיב לתמיר, כי רק לאחר שהכנסת תאשר את הזכות לתחנות האלה לשדר, תוכל הוועדה להתייחס אליהן. "אי אפשר מצד אחד להחרים את התחנות הללו ומצד שני לבוא אליהן בדרישות", אמר.
סבטלנה בריליאנט, מנהלת שיווק המגזר הרוסי בחברת yes אמרה, כי "הציבור (הרוסי, נ.ש.) שומע מה נאמר עליהם בתקשורת הכללית ומגיב על-כך בתקשורת הרוסית". ח"כ מרינה סולודקין קיבלה אף היא על היחס לציבור הרוסי בעיתונות הישראלית.
הילה רפופורט, מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת, ציינה בישיבה, כי הנשים מופלות לרעה בכל אמצעי התקשורת. ממחקרים שנעשו על-ידי האגודה עולה, כי קיים פער בולט לרעת הנשים מול גברים שמרואיינים באמצעי התקשורת, וכן מול קבוצות ומגזרים כמו חרדים, עולים ואחרים.
מנכ"ל הרשות השנייה, מוטי שקלאר, אמר בישיבה כי אין הרבה מה לעשות במצב הנוכחי דרך כללים ואכיפה. הבעיה היא אינהרנטית להתפתחות שוק התקשורת ולא קשורה ספציפית להתבטאות נגד אמנון יצחק, עולים, חרדים או מתנחלים. שקלאר ציין, כי "רוב העוסקים בתקשורת, באים ממקום מסוים ואין תקשורת עויינת במובן התודעתי".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
