בשנת 2010 נמשכה מגמת ההתאוששות מהמשבר שהחלה במחצית השנייה של 2009 - כך עולה (יום ב', 7.2.11) ממסמך "אורות אדומים" של האגף לכלכלה ומחקר באוצר, בראשותו של ד"ר
אלדד שידלובסקי, ושל מנהל הכנסות המדינה בראשותה של רו"ח פרידה ישראלי, המנתחים את ההתפתחויות השוטפות במשק הישראלי.
על-פי תחזיות הלמ"ס, צמח התוצר בישראל בשנת 2010 בשיעור של 4.5 אחוזים, התוצר העסקי צמח בשיעור של 5.3 אחוזים והצריכה הפרטית צמחה בשיעור של 4.7 אחוזים. במחצית הראשונה של השנה נרשמה צמיחה מהירה אשר שיקפה תהליך של סגירת פער תוצר. מגמה זו נחלשה במחצית השנייה מכיוון שרמת התוצר הנוכחית מתקרבת לרמת תוצר של תעסוקה מלאה.
שיעורי הצמיחה שנרשמו בישראל היו גבוהים מאשר במרבית המדינות המפותחות. במקביל, חל שיפור במדד הייצור התעשייתי ובמדד פדיון ענפי המסחר והשירותים. כמו-כן, נרשם עודף בגביית המיסים בהיקף של 12.3 מיליארד שקלים. העודף נרשם הן בגביית המיסים הישירים והן בגביית המיסים העקיפים. בפעילות סחר החוץ נרשמה ב-2010 התאוששות, אשר כללה עליות חדות ביצוא וביבוא הסחורות, זאת לאחר הירידות החדות שנרשמו ב-2009.
שיפור ניכר נרשם בשוק העבודה אשר כלל ירידה משמעותית בשיעור האבטלה וגידול ניכר בשיעור ההשתתפות. שוק העבודה בישראל בולט לטובה בעיקר על-רקע שיעורי האבטלה הגבוהים בארה"ב ואירופה. ביציבות המחירים חל במהלך השנה האחרונה שיפור קל. לראשונה זה 5 שנים הייתה האינפלציה בתוך היעד של בנק ישראל. עם זאת, לקראת סוף השנה התגברו הלחצים האינפלציוניים והציפיות לאינפלציה נותרו ללא שינוי ביחס לשנה שעברה והן עדיין עומדות בגבול העליון של יעד האינפלציה.
במהלך השנה המשיך בנק ישראל בהעלאות ריבית מתונות, זאת על-רקע לחצי התיסוף אשר הגבילו את מרחב הפעולה של המדיניות המוניטארית. על-רקע לחצים אלה, המשיך הבנק ברכישות מט"ח. מדדי המניות בארץ רשמו עליות חדות במהלך השנה האחרונה, בדומה להתפתחויות העולמיות וחל גידול ניכר בהיקף ההנפקות, הן של מניות והן של אג"ח קונצרני.
ההתאוששות בכלכלה הישראלית במהלך 2010 הייתה מרשימה בעיקר נוכח ההתפתחויות בכלכלה העולמית. הכלכלה הגלובלית בשנת 2010 התאפיינה בקצבי התאוששות שונים בין מרבית המדינות המפותחות, שהתאוששו בצורה איטית ולא יציבה, לבין המדינות שהתאוששו בקצב מהיר. בארה"ב נמשכה החולשה בשוק העבודה ובשוק הנדל"ן ובאירופה בלט משבר החובות במדינות ה- PIIGS. בנוסף, במהלך השנה האחרונה התעוררה "מלחמת מטבעות" בין המדינות על-רקע חולשת הדולר והפגיעה בייצוא. במסגרת זאת, ננקטו במספר מדינות צעדים אקטיביים להגנה על שער החליפין המקומי.
על-אף ההתאוששות במשק, חלה בהלכי הרוח של הציבור הרעה קלה ביחס לשנה קודמת. הדבר בלט בעיקר בהרעה משמעותית שחלה במחצית השנייה של השנה במדד מנהלי הרכש. בהלכי הרוח של הצרכנים חל שיפור קל ביחס לשנה הקודמת.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
