ההצהרה הראשונה ששיחרר דייויד בלאט עם מינויו המחודש לתפקיד מאמן מכבי תל אביב הופנה לכיוון קהל האוהדים. "אנחנו רוצים להחזיר את הצביון הישראלי", ביטא המאמן החדש-ישן משפט שהיה בשנה הקודמת שגור בפי ההנהלה, למרות שעל הפרקט העניק פיני גרשון את המושכות לסוללת זרים שכשלה בניסיונה להגיע לפיינל פור. זה קרה עם החזרתם של ליאור אליהו וטל בורשטיין ארצה כשחקנים משמעותיים ומנהיגים המזוהים לא רק עם המדינה, אלא יותר עם המכביזם עליו בלאט דיבר. לכן, אחרי עונה נהדרת עם הרבה יותר עליות מירידות, הסדרה מול קאחה לבוראל תקבע האם המנטרה הזו עומדת במבחן החשוב ביותר. מבחן התוצאה.
בלאט, בניגוד לגרשון, הסתדר עם התוצר המקומי היטב גם במסעותיו בקבוצות אירופאיות. הוא מבין את ההבדל שמספקים שחקנים מקומיים גם עם תוצאות זהות, לכן ידע להתעקש על שובו של אליהו מיד כשהבין כי הרצון העז לקאמבק מחלחל גם אצל הפורוורד, שלא ליקק דבש תחת דושקו איבאנוביץ'. עם זאת, חובה להזכיר כי גרשון הגיע לעונת 2009/10 אחרי עזיבה של ישראלים משמעותיים, שהיוו סוג של עוגן ומקור להזדהות מבחינת היושבים ביציעים בנוקיה – אליהו ועומרי כספי, ועוד קודם לכן יותם הלפרין. אבל המספרים מצביעים על הבדל תהומי בפילוסופיות, ובעיקר בדגש ששם בלאט על הישראלים. בעוד שבליגה מחייב החוק הרוסי שני ישראלים בו זמנית על המגרש בכל רגע נתון, ביורוליג הרשות נתונה.
ב-16 משחקים העונה לקחו 6 שחקנים ישראלים (כולל פורוורד הנבחרת דייויד בלו ודרק שארפ) 363 זריקות מתוך 1,000 של הקבוצה. אשתקד, ב-20 משחקים זרקו 5 ישראלים 259 זריקות בלבד. הפערים העצומים משתקפים בכל קטגוריה: העונה קולעים הישראלים במכבי 33 נק' לעומת 17.9 אשתקד, בעונה בה שלושה מהחמישה אפילו לא מגיעים לשתי נקודות בממוצע למשחק (גרין 1.6, לימונד 1.5, שארפ 0.8). כמות הריבאונדים כמעט הכפילה עצמה - מ-6.7 ל-13 העונה. ההבדל עולה עוד יותר במספר הדקות, קרדיט ומדד מדויק לאמון מהמאמן – 1,359 דקות ב-16 משחקים לעומת 938 ב-20 משחקים.
"הצביון הישראלי של מכבי זה לא משהו שאמור לעמוד למבחן", טוען מנגד דני פרנקו, מאמן הפועל חולון. "מכבי מייצגת מלבד את עצמה גם את המדינה. חשוב שמה שיש לנו להציע כישראלים יבוא לידי ביטוי בקבוצה. החזרת הישראלים למועדון? צעד מבורך וחשוב שעובד יפה. רואים שהקהל מזדהה עם זה והעונה הזרים מחוברים לישראלים בצורה לא רעה בכלל". גם מאמן אחר בליגה מסכים: "אני חושב שזה היה צעד נכון מבחינת הקבוצה, אבל השאלה היא האם מידת הזיהוי בין הקהל לקבוצה, משהו שחזר העונה ביג טיים, הייתה זהה גם במידה שהקבוצה הייתה מדשדשת יותר בתוצאותיה באירופה".
למרות הדברים, הסטטיסטיקות הן לא הדבר היחיד המצביע על שינוי של ממש והשיפור הגדול נראה גם באספקטים אחרים. גיא פניני קולע 1.6 נק' יותר למשחק למרות פחות דקות, ובניגוד לעונה שעברה אינו מוחלף אחרי זריקה לא טובה. דייויד בלו למד במהלך העונה לא רק לקחת את הכדור באגרסיביות עד הטבעת, אלא גם הפך לשומר טוב ומעלה תוך מיקסום מבנה גופו החזק. אפילו יניב גרין, למרות תרומה לא גבוהה של 3.1 נק' ו-2 ריב' למשחק, עולה, הן בהשוואה ממעמדו כסטטיסט בעונה שעברה לרול פלייר שמגיע מוכן יותר, ובמספריו (רק 1.6 נק' ו-0.9 ריב').
את המחויבות לפילוסופיית המשחק של בלאט ניתן לראות גם ממספרי אליהו ובלו, שהכפילו את כמות החסימות שביצעו בהשוואה לעונות הקודמות שלהם בצהוב. נתון מדהים עוד יותר מראה כי העונה, כשאליהו הוא הכוכב הבלתי מעורער בין הישראלים, תפוקת תוצרת שחקני הכחול-לבן זהה כמעט לחלוטין לעומת 2008/9. אז אליהו הוביל את מכבי בנקודות, כספי פרח ונסק ביכולתו על רקע הסעיף בחוזהו שקבע כי עליו לקבל דקות משחק משמעותיות וגם תפקידי בורשטיין ושארפ היו גדולים באופן ניכר.
מכבי ת"א מודל 2010/11 היא קבוצה שונה במהותה מאלה שקדמו לה. הלחם והחמאה שלה עדיין טמונים בהשגת האליפות וגביע המדינה, אבל הכימיה המדהימה שנוצרה בה תוך כדי תנועה הגבירה את התיאבון והביאו אותה לחלום – במיוחד כשהפיינל פור לא נראה כל כך רחוק כעת. הישראליוּת מבצבצת מכל פינה, ובמיוחד בהגדרת הישראלים שמשחקים כיום במועדון ובחשיבות שלהם. במכביזם שהוכיחו במהלך הקריירה, עוד לפני שכף רגלם דרכה באימון הפתיחה לפני כמה חודשים. חובה לזכור כי מאמצי מכבי בגזרה זו נמשכים כל הזמן, כשברקע הניסיון להשיב את הלפרין הביתה בעונה הבאה ודברי כספי כי במקרה של שביתה יעשה גם הוא קאמבק. הצבא של דייויד בלאט יוצא למלחמה, ובניגוד גמור לעבר בהחלט ניתן לכנותו הפעם "צבא ההגנה לישראל". תרתי משמע.
(בהכנת הכתבה השתתף אסף אפל)
http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/9/218939.jpg
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
