נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר, החליט לאסור מעתה פרסום מכרזים, בהם ניתנה למתמחים לעריכת דין האפשרות להציע מועמדות במכרזי עורכי דין - המתפרסמים במסגרת או באישור הנציבות.
החלטה זו התקבלה בעקבות חשיפת הפרשה בגלובס וב-Nfc, שבה גילינו, בין היתר, כי למכרז לקבלת חמישה עורכי דין חדשים לרשות ההגבלים העסקיים, ניתנה האפשרות למתמחים להתמודד במכרז זה - עוד בטרם נבחנו וקיבלו רשיון עורך דין.
במסגרת המכרז האמור של רשות ההגבלים העסקיים הגישו מועמדות 187 עורכי דין ומתמחים. ואולם, למרות זאת נבחרו שלושה מתמחים - מהן שתיים שהיו קודם לכן מתמחות ברשות ההגבלים העסקיים - ושתי אלה הועדפו על פני מועמדים בעלי רישיון עריכת דין.
בפרסום הצבענו על הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום, כמי שאחראי לעניין זה; כן הצבענו על חשד ל'תפירת מכרז' - שבסופו הועדפו שתי מתמחות, במקום, כאמור, עורכי דין מורשים עם ניסיון וותק במקצוע. שטרום דחה את הטענות ואת החשדות שהועלו.
בתגובה שמסר לפני שבוע נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, הוא מסר כי "על-פניו נראה שהעניין לא תקין". הולנדר אמר אז, כי הוא עומד "לקיים בירור יסודי עם כל הנוגעים בדבר, ולבדוק גם את ההשלכות המשפטיות, לרבות האפשרות לבטל את תוצאות המכרז". בנציבות אמרו לפני שבוע, כי מדובר בנושא שערורייתי, שייתכן ואף יחייב נקיטת הליכים משמעתיים.
מאז התגלו בנוסף פרטים חדשים, שיצרו מבוכה גם בנציבות עצמה. התברר, כי הנציבות עצמה פרסמה מכרז דומה לפני כחצי שנה, וגם באותו מכרז הועדפו כמה מתמחים על-פני עורכי דין מנוסים. כמו כן התברר, כי ברשות להגבלים העסקיים פורסמו בשלוש השנים האחרונות שלושה מכרזים בהן ניתנה הקלה זו. שטרום טען בפני הולנדר, כי אין לפסול את המכרז שבוצע, גם בשל העובדה שהמכרז עצמו אושר על-ידי הנציבות.
הולנדר קיים ביום א' השבוע דיון, ובסופו החליט להעביר נושא זה לחוות דעת משפטית. במהלך השבוע היה הולנדר נתון לפניות חוזרות ונשנות מצד שטרום, שביקש לגונן על המכרז ותוצאותיו ולהדוף את הביקורת שהוטחה בו. תמצית חוות הדעת המשפטית שהוכנה בנציבות הועברה לידינו. הנציבות מסרה לנו את הפרטים הבאים, המשקפים עתה את עמדתו החדשה של הולנדר:
- רשות ההגבלים העסקיים פעלה ללא דופי ובהתאם כללים. מתן אפשרות למתמחים להתמודד במכרז היתה בתחום שיקול הדעת של הנציבות, ולא היתה מניעה חוקית לעשותה. עם זאת, נאמר בחוות הדעת, "ראוי היה אמנם לא לשלבה משיקולים שונים, כגון מספרם הרב של עורכי דין שכבר הוסמכו".
- ההקלה שניתנה בתנאי המכרז (שאיפשרה השתתפות מתמחים למכרז לעורכי דין) לא פגעה בשוויוניות של המכרז, ויותר מכך - לא מנעה מאוכלוסיות שונות הגשת מועמדות, אלא איפשרה למספר גדול יותר של מועמדים להגיש מועמדות. אומנם ראוי היה שייקבעו תנאים אחרים, אך משעה שנמשכה התחרות ההוגנת בצורה גלויה ובתנאים שווים - אין מקום לראותם כפגם.
- המועמדים עברו שלושה שלבים. לאור שלבי הסינון הקשים, נאמר בחוות הדעת, "לא ניתן לדבר כלל על 'תפירת מכרז', כפי שנטען בעיתונות (כפי שפרסמנו כאן, י.י.], ואילולא ציוניהן הגבוהים בשני השלבים הראשונים - לא היו המתמחות מגיעות לוועדה, כפי שבפועל קרה בשני מכרזים קודמים של הרשות להגבלים עסקיים, שם מתמחים ברשות נכשלו בשלבים הראשון והשני".
בהודעת הנציבות נאמר, כי לאור חוות הדעת אין מקום לביטול המכרז שעה שנוהל כדין על כל הליכיו. "עם זאת", נאמר, "ממליצה חוות הדעת המשפטית להימנע להבא מלאפשר למתמחים להגיש מועמדות למכרזי עורכי דין במדינה, למעט מקרים מיוחדים שיקבלו אישור מראש ויינתנו על-פי אמות מידה שייקבעו בנציבות שירות המדינה. נציב שירות המדינה קיבל את חוות הדעת והנחה את הדרגים המקצועיים בנציבות לפעול על-פיה".
יודגש, כי החלטת הנציב, כמו גם חוות הדעת, אינה נותנת מענה משכנע לסוגיה המרכזית בפרשה זו: מדוע הועדפו שתי מתמחות לעריכת דין, למרות שעשרות עורכי דין פעילים ומנוסים הציגו את מועמדותם. כמו כן לא ניתנה בהודעת הנציב ובחוות הדעת התייחסות לעובדה שנציגת רשות ההגבלים העסקיים השתתפה כחברה בוועדת המכרזים - שאישרה את אותן שתי מתמחות, שביצעו כאמור התמחות ברשות להגבלים עסקיים.
