ביקורת בעליון על חוות דעת של סמנכ"ל תל השומר

בית המשפט העליון מותח ביקורת על חוות דעת שהגיש פרופ' זוהר ברזילי, מבכירי רופאי הילדים בארץ וסמנכ"ל בית החולים תל השומר. השופטים קבעו, כי ברזילי ביסס את חוות דעתו של עדות סובייקטיבית שניתנה 25 שנה לאחר האירועים, ולא על התיעוד הרפואי האותנטי.

ברזילי הגיש את חוות הדעת במסגרת תביעה של רון יהוד נגד בית החולים קפלן, שהתייחסה לאירועים לאחר לידתו בשנת 1976. יהוד טען לרשלנות ולכשלים בטיפול בו, שגרמו לכך שהוא סובל מפיגור שכלי וסירבול מוטורי, ותבע פיצוי בסך 6 מיליון שקל.

הרכיב המרכזי בחוות דעתו של ברזילי היה, כי יהוד סבל במהלך אשפוזו ממצב חריף של כשל נשימתי וחוסר חמצן (היפוקסיה), ולפיכך היה על הרופאים להחדיר צינור נשימה לגרונו (הצנרה) במועד מוקדם מכפי שעשו בפועל. לדעת ברזילי, ההיפוקסיה גרמה ליהוד "נזק למערכת העצבים, פרכוסים ופיגור שכלי". עוד הוא אומר, כי שאלות רבות באשר להליך ההצנרה והולמות הטיפול נותרות ללא מענה בשל תיעוד לקוי של האירועים במסמכי בית החולים.

השופט חנן מלצר סמך את ידיו על החלטת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, נסים ישעיה, לדחות את התביעה. ראשית קבע מלצר, כי אין סיבה להתערבות של ערכאת הערעור בממצאים העובדתיים של ישעיה, אשר העדיף את חוות דעתם של המומחים מטעם בית החולים. שנית, מלצר מפחית מאוד ממשקל חוות דעתו של ברזילי.

מלצר קובע, כי ברזילי הסתמך בעיקר על עדות אמו של יהוד - ולא על הרישומים הרפואיים, שאינם מספקים בסיס לקביעותיו. מלצר מסכים עם ישעיה, שקשה להסתמך על דברי האם כמתארים במדויק את מהלך האירועים, ואף מוסיף ומצביע על שורה ארוכה של סתירות בין דבריה לבין התיעוד הרפואי. מאחר שאיש לא טען שהתיעוד זויף, קובע מלצר, הרי שיש להעדיף אותו על פני העדות שניתנה 25 שנה מאוחר יותר.

מלצר מוסיף: "הימנעות בית המשפט המחוזי מאימוץ עדותה של אם המערער מביאה לכך שלא ניתן להתבסס על אינדיקציה מרכזית, שפרופ' ברזילי ביקש להתבסס עליה כראיה למצב של היפוקסיה חריפה, והיא: הטענה כי המערער הגיע למצב של כיחלון (ציאנוזיס) בעור וברקמות הריריות, טענה שהרופאים המטפלים הכחישו אותה נמרצות.

"לשיטת פרופ' ברזילי 'כחול מבחינתי זה היפוקסמי'. ברם, אין ברשומות הרפואיות כל אישוש לטענת האם, שהמערער אכן היה במצב של כיחלון, כשם שאין בהן כל ביסוס לטענתה כי המערער 'גסס', או 'איבד את ההכרה', ושאר התסמינים שאם המערער סבורה כי ראתה". הנוירולוג מטעם יהוד, פרופ' עמוס קורצ'ין, אמר במפורש, שאם לא הייתה היפוקסיה - אין קשר בין האשפוז לבין מצבו הנוכחי של התובע.

מלצר מוסיף, כי ברזילי למעשה חזר בו מחוות דעתו בעת עדותו. בעוד שבחוות הדעת טען ברזילי שהאיחור בהצנרה נמשך שלושה ימים, בעדותו צמצם את האיחור למסגרת של שעתיים וחצי בלבד. איחור קל זה, קובע מלצר, לא הוכח כרשלני או כגורם למצבו של יהוד.