על הצורה בה נודעה לו פרשת טלנסקי, באפריל 2008, סיפר בעדותו (יום ה', 2.6.11)
אהוד אולמרט, כי בערב יום השואה ביקש ממנו המפכ"ל לפגוש בדחיפות את ראש אגף החקירות (
יוחנן דנינו, כיום המפכ"ל) למשך שעה בלבד לצורך חקירה. מאחר שעמד להיכנס לישיבת קבינט, שאל אולמרט באמצעות ראש הסגל שלו (
יורם טורבוביץ) את היועץ המשפטי דאז,
מני מזוז, מהי הדחיפות. מזוז השיב, שאינו יודע בדיוק, אך הוא אישר למשטרה שעה בלבד.
לדברי אולמרט, סניגורו
אלי זהר הבהיר לדנינו שפרסום של החקירה עלול לטלטל את המדינה בהיותה בתקופה רגישה מאוד, בין היתר ערב ביקורו של הנשיא
ג'ורג' בוש, ולכן יש להקפיד על כך שלא תתפרסם. זהר מסר לאולמרט, כי דנינו אמר שהמשטרה מבינה את הנושא, והמעטים היודעים על החקירה הוחתמו על התחייבות מיוחדת לסודיות "ואין שום סיכוי שמשהו ייצא ואתה יכול להיות רגוע". עוד סוכם, כי אנשי המשטרה יבואו לבית ראש הממשלה בלבוש אזרחי ובמכונית אזרחית.
"באמת אין גבול?! הכל מותר?!"
"לא היה לי זמן לחשוב על מה זה עשוי להיות", אמר אולמרט בתשובה לשאלה האם התכונן לחקירה. "הגעתי הביתה כמה דקות לפני 8 בערב [ב-1.5.2008], הדלקתי את הטלוויזיה ומהדורת החדשות נפתחת בידיעה דרמטית שראש הממשלה ייחקר מחר בביתו". דקות ספורות לאחר הפרסום, אמר אולמרט, התקשר דנינו לזהר ואמר: "עכשיו שזה התפרסם, אין טעם שהשוטרים יבואו בלבוש אזרחי".
למחרת, סיפר אולמרט, קרא בעיתון שהחשד עליו ייחקר הוא קבלת שוחד במזומן מאיש עסקים אמריקני. במקביל סיפרו לו אנשי צוות בית ראש הממשלה, כי המתחם מוקף במצלמות טלוויזיה הערוכות להעביר בשידור חי את הגעת החוקרים. "בדיעבד אני יודע שההדלפה הייתה מדויקת. הרגשתי, יותר מכל, עלבון נורא. הרגשתי כעס, זעם, סוג של בדיקה. הרגשתי עלבון, כי אמרתי: באמת אין גבול?! הכל מותר?! הכל אפשרי?!"
השופט צבן שאל האם רגשות אלו נבעו מהפרת ההתחייבות כלפיו. אולמרט השיב בחיוב, "אבל לא רק על זה. חוסר הגבולות, פריצת כל הסכרים. אני מייצג משהו. החוקרים באו ב-10; ב-12 הייתה לי שיחה עם נשיא ארה"ב, ולא דיברנו על בייסבול ולא על פוטבול, אלא על דברים חשובים ביותר. מצד אחד מוציאים צו איסור פרסום, הכל נפתח לרשת של שמועות. חוסר האחריות והכנסת המדינה לתוך טלטלה כזאת באותם ימים. כל זה לא יכול היה להישמר באיפול מוחלט. זה לא היה יכול להידחות בשלושה שבועות?"
זהר שב ושאל את אולמרט האם לדעתו הדברים נעשו במתכוון. אולמרט השיב: "קודם כל, זה קרה. עורכי דיני לא ידעו [מהם החשדות - א.ל]; מי יכול היה לדעת במה אני נחשד ועל מה מתכוונים לחקור אותי? הדבר הכי חמור שאני יכול לומר הוא איבוד הגבולות. העובדה שמישהו שחתום על התחייבות לסודיות ויש צו איסור פרסום, והוא יכול להוציא את זה - סימן שלא מעניין אותו שום דבר. יש פה מישהו שחושב שהכל מותר לו".
אולמרט הוסיף, כי הוא בא לחקירה טעון משום שרימו אותו. לדבריו, היו שיעצו לו לבטל את החקירה, והוא לא היה בטוח שהוא מצוי במצב האידיאלי להיחקר, אך החליט לקיים אותה כמתוכנן. "הרגשתי שיש לי משימה אחת: להדוף את ההכפשה הזאת", אמר. הוא ציטט את תשובתו לחוקרים: "לא! לא קיבלתי שוחד מטלנסקי! לא הסתרתי אותו אצל
אורי מסר! מה שאמרתי אז היה 'לא', ומה שאני אומר היום זה 'לא'".
אולמרט הדגיש, כי לא הכחיש את היכרותו עם טלנסקי, שכן כלל לא נשאל על כך. לדבריו, הוא לא נשאל אם הוא מכיר את טלנסקי ולא נשאל האם החזיק כספים אצל מסר. "אמרתי שטלנסקי היה גייס הכספים שלי, והיו מקרים שהוא נתן לי כסף עבור הרצאות שנתתי בתחומים שעניינו אותו או ארגונים שהוא ארגן אותן עבורם.
"כמו מתקן שיורה כדורי טניס"
"כשחוקרים מישהו שעה ורוצים לעשות V על כל השאלות שכבר הוחלט עליהן מראש - זה כמו מתקן שיורה כדורי טניס לעבר השחקן. אתה לא חייב לגמור את התשובה; העיקר שהשאלה נשאלה כדי שאפשר לסמן V כדי ללכת הלאה". לדבריו, החקירה הייתה דחופה משום שיומיים לאחר מכן ביקשה הפרקליטות לשמוע בדחיפות את עדותו של טלנסקי. "אני מאוד מעריך את החריצות הבלתי-נלאית של הפרקליטות, ובכל זאת - מתי? במוצאי שבת ישבו והצליבו את החקירה שלי והחקירה של
שולה זקן והחקירה של טלנסקי, ולמחרת בבוקר ביקשו את העדות המוקדמת? הדעת נותנת, שלחקירה באו כאשר כבר החליטו להגיש את הבקשה".
אולמרט הוסיף: "אני לא אשתחרר מההרגשה הזאת עד שתימסר הודעה חד-משמעית שתבהיר את זה: איך יכול לבוא פרקליט מדינה בישראל [
משה לדור - א.ל] ולבוא לבית המשפט ולומר שיש אדם שחושש לחייו מראש ממשלה בישראל?! מי שראה את טלנסקי, יודע שהוא יכול להיות מלא חן וגם לדבר שטויות, הכל ביחד. הוא מסוגל לומר: אוי ויי, מה שאולמרט יעשה לי. פרקליט המדינה חושב שיש בחשש הזה משהו מספיק רציני כדי שיאמר אותו לבית המשפט: שראש ממשלה בישראל מהווה סכנה לחייו של אותו עד!".
על יחסו לטלנסקי אמר אולמרט, כי הוא גם מרגיש כלפיו חובת תודה בשל עזרתו לו לאורך השנים, וגם כועס עליו "בגלל כל מיני דברים שאמר". לדבריו, הוא היה מצפה מהקצין ששומע שטלנסקי אומר משהו בסגנון "מה שאולמרט יעשה לי", שיבין שזאת התחכמות. אבל, אמר אולמרט, טענתו העיקרית היא כלפי לדור, שהעלה טענה זו בפני בית המשפט כנימוק להקדמת עדותו של טלנסקי.
"אומרים שתפסו אותך בריגול"
"הייתה החלטה לפני החקירה שלי להעמיד אותי לדין בפרשה", טען אולמרט. "פרקליט מדינה שמעלה טיעון כזה, כבר גמר בדעתו קודם לכן להעמיד אותי לדין. יכול להיות שאני טועה, אבל זה מה שחשבתי ובאיזה מצב הועמדתי בהתנהלות הזאת: בדחף לחקירה ביום שישי, הסכנה שאופפת את מר טלנסקי שייעלם, ומאז הוא כבר היה 20 פעם בישראל. ומעל לכל - [באמירה] שטלנסקי חושש שיבולע לו".
אולמרט הוסיף ותקף: "אולי הייתה גם החלטה להעמיד אותי במצב בלתי אפשרי מבחינה ציבורית, כך שלא תהיה בלי ברירה אלא לסיים את תפקידי. אנשים יעמדו ויציצו מהחרכים לראות את ראש ממשלת ישראל בא מישיבת ממשלה לפה, לשמוע עדות מוקדמת בפרשה שהיא רק בגדר חשד".
לדברי אולמרט, העובדה שלדור התייצב אישית בבקשה לעדות מוקדמת, הייתה סוג של התחייבות אישית מצידו "על כל המשמעות של העניין". אולמרט סיפר, כי כאשר היה צו איסור הפרסום בתוקפו, בא אליו אחד מטובי ידידיו ואמר: "תגיד לי רק שזה לא זה. אומרים שתפסו אותך בריגול. היום זה מעורר חיוך, אבל זו הייתה האווירה".
אולמרט אמר, כי ביום הזיכרון וביום העצמאות תשס"ח - בין חקירתו לבין פרסום פרטי הפרשה - רצה להיות במקום אחר. "מה יש לך לעשות במקום הזה? אתה הרי האיש שקיבל שוחד!", אמר בציניות.