אנשים שסובלים מישנוניות במהלך היום עשויים שלא להצליח להימלט ממאכלים מנחמים עתירי קלוריות. כך מוכיח מחקר חדש. הממצאים מתווספים לתוצאות מחקרים רבים אחרים שתומכים בקשר בין שינה לבין עלייה במשקל והשמנה.
במסגרת המחקר החדש, שכלל 12 איש בגילאים 19 עד 45, אצל משתתפים שהיו ישנוניים במהלך היום, זוהתה ירידה בפעילות באזור במוח (הקליפה החזיתית) המדכא התנהגות, בזמן שצפו בתמונות של מזונות עתירי קלוריות כמו המבורגרים, צ'יפס, פיצה, עוגות וגלידה, זאת בהשוואה לתמונות של מזונות דלי קלוריות ובריאים יותר.
לדברי החוקרים, מבית הספר לרפואה הרווארד, במצב בו אנו ישנוניים, קיים סיכוי שלא נצליח לשלוט בכמות האוכל שאנו אוכלים, וכן שנימשך דווקא למזונות לא בריאים משום שלא נצליח לשים לעצמנו מעצורים כפי שהיינו יכולים לעשות אם היינו ישנים טוב יותר.
החוקרים בדקו את פעילות הקליפה החזיתית במוח בעזרת סורק תהודה מגנטי תפקודי (fMRI). ישנוניות בשעות היום נמדדה בעזרת סקלה סטנדרטית הבוחנת את התדירות בה אדם נרדם ומנמנם במהלך מצבים מסוימים כמו קריאה או צפייה בטלוויזיה.
אף אחד מהמשתתפים במחקר לא סבל מהפרעות שינה וכולם היו בטווח הנורמלי של מה שמוגדר כישנוניות. אך במסגרת טווח זה, ככל שהיו ישנוניים יותר, כך המוח הגיב בצורה חלשה יותר כשצפו במאכלים משמינים. המשתתפים הישנוניים יותר נטו גם לומר כי הם רעבים יותר מאשר עמיתיהם הפחות ישנוניים.
החוקרים הדגישו כי מחסור בשעות שינה גובה מחיר יקר. הם מתכננים כעת להרחיב את המחקר ולבדוק אם אותן התוצאות יתקבלו גם עם מספר גדול יותר של משתתפים, וכן ינסו לקבוע כיצד הישנוניות משפיעה על הרגלי הפעילות הגופנית.
ידוע כבר כי חוסר שינה משפיע על רמות ההורמונים, והמחקר הנוכחי מראה כי הוא יכול להשפיע גם על היכולת שלנו לעמוד בפני מזונות עתירי שומן.
מחקרים רבים הראו כי שעות שינה לא מספיקות גורמות לעלייה ברמות ההורמון גרלין, המורה לנו מתי לאכול וירידה ברמות הלפטין, המורה לנו מתי להפסיק לאכול. במצב של חוסר שינה, רמות הלפטין נמוכות יותר ורמות הגרלין גבוהות, והקליפה החזותית אינה פועלת כראוי ולכן אינה יכולה למנוע מצב של אכילת יתר.
החוקרים ממליצים שלא לוותר על שעות השינה היקרות ולנסות להיכנס לישון מוקדם יותר בכל לילה, להגביל את צריכת הקפאין והאלכוהול, ולהקפיד להתעמל 6-5 שעות לפני השינה.