עלייה חדה בשיעור הסובלים מפיגור שכלי

בשש השנים האחרונות נרשמה עלייה מתמשכת במספר האנשים עם פיגור שכלי שנרשמו במחלקות לשירותים חברתיים, מ-30,541 בשנת 2004 ל-34,274 בשנת 2009. כך פורסם אתמול (ג', 14.6.11) בכינוס הארצי השביעי לטיפול באדם עם פיגור שכלי של משרד הרווחה, שהתקיים במעמד שר הרווחה משה כחלון ומנכ"ל המשרד נחום איצקוביץ בגני התערוכה בתל אביב.

עלייה זו הייתה ברובה תוצאה של גידול האוכלוסיה בישראל, אם כי נרשמה עלייה מסוימת גם בשיעור לאלף תושבים בכלל האוכלוסיה (מ-4.4 לאלף ל-4.6 לאלף).

קרוב למחצית (%46.2) מכלל האנשים עם פיגור שכלי המטופלים באגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, הם בני 44-20. ילדים וצעירים בגילאים 19-0 הם רבע מאוכלוסיה זו. היתר (כ-30%) הם אנשים בגילאים +45, מתוכם קצת יותר מ-4% הם בני 65+. התבוננות על השיעורים לפי גיל מאפשרת לבחון את חלקם של אנשים עם פיגור שכלי בקבוצות הגיל השונות מכלל האוכלוסיה. הנתונים מראים כי השיעורים עולים בצורה חדה עד גילאי 24-20 לערך (6.4 לאלף) ואז מתייצבים עם מגמת עלייה קלה נוספת עד הגילאים 45-4 (7.1 לאלף). לאחר גיל +50 יש "צניחה" מהירה במספר האנשים עם פיגור שכלי בכל קבוצות הגיל עד פחות מ-2 לאלף אחרי גיל 75.

העלייה בשיעור האנשים עם פיגור שכלי עד גיל 21, הרשומים במשרד הרווחה, נובעת מכך שילדים עם רמת פיגור קל ואפילו קל-בינוני נמצאים עד גיל 21 במערכת החינוך, המספקת להם שירותים כל עוד הם בתוך המערכת, ולכן לא תמיד הם פונים לקבל את השירותים המגיעים להם ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

תוחלת חיים נמוכה

כאשר אדם עם פיגור שכלי פורש ממערכת החינוך או מסיים את לימודיו, הצורך שלו ושל משפחתו בקבלת שירותים ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נעשה חיוני יותר, ואז הם פונים למחלקות לשירותים החברתיים, מופנים לאבחון ונרשמים במערכת של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. ברור, כי הילדים שמגיעים לאבחון בגילאים צעירים יותר הם בעיקר ילדים עם צרכים מורכבים או ברמת פיגור קשה יותר, הזקוקים לתמיכה ולשירותים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים כבר בתחילת חייהם. הירידה בפניות למשרד הרווחה בגילאים המבוגרים קשורה לכך שתוחלת החיים של אנשים עם פיגור שכלי נמוכה באופן משמעותי מזו של שאר האוכלוסיה, בעיקר במקרה של אנשים עם פיגור שכלי קשה ועמוק הסובלים מפגיעות ומחלות נוספות.

סך כל התקציב של האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי הסתכם בשנת המחקר (2009) ב-1,300,000,000 שקל. קרוב לשני שלישים מתקציב האגף נועד למעונות פנימייה (פרטיים וציבוריים) ולמסגרות דיור אחרות, 20% מהתקציב נועד למעונות פנימייה ממשלתיים. יתרת התקציב נועדה לפיתוח ולתפעול שירותים בקהילה, המיועדים בעיקר לאנשים עם פיגור שכלי אשר מתגוררים עם משפחותיהם. חלקים קטנים יותר מהתקציב נועדו לפעולות אבחון ולקצבאות נכות.

האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי מספק רצף שירותים בכל תחומי החיים, המיועדים למי שאובחנו כאנשים עם פיגור שכלי ולבני משפחותיהם. למתן השירותים מתלווים עידוד לפיתוח העצמאות, בחירה אישית ומיצוי הפוטנציאל האישי. עקרונות מנחים במדיניות האגף הם ראיית האדם עם פיגור שכלי ומשפחתו במרכז, ופיתוח שירותים ותוכניות בקרבת אזור מגוריו ובסביבתו הטבעית, ברצף ובמגוון שיכסו את כל רמות התפקוד בכל השלבים בחייהם.