איגוד תעודות הסל שבלשכת המסחר ואיגוד חברי הבורסה לניירות ערך שאינם בנקים, הגיש (22.6.11) עתירה לבג"ץ בבקשה כי יורה על ביטול ההוראה בחוק האכיפה המנהלית של הרשות לניירות הערך, האוסרת על התקשרות בהסכמי שיפוי וביטוח כנגד ההפרות המנויות בחוק. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין ד"ר ישראל (רלי) לשם, איסר בירגר ואדם שפירא ממשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין.
העותרים טוענים כי האיסור על התקשרות בהסכמי ביטוח ושיפוי מהווה פגיעה חמורה ולא חוקתית בזכויות יסוד כגון
חופש העיסוק, הזכות לקניין, עיקרון השוויון וחופש החוזים, וזאת שעה שניתן להשיג את המטרות אותן הציבה רשות ניירות ערך בפני הכנסת - הגברת ההרתעה והאכיפה בדיני ניירות ערך - גם תוך שימוש באמצעים שפגיעתם באותן זכויות יסוד פחותה בהרבה. זאת ועוד, לחוק בנוסחו הנוכחי עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת על המשק הישראלי, לרבות נטישה של עובדים את המקצועות הכפופים לחוק ו"בריחה" של חברות לחו"ל.
לדברי עו"ד ישראל (רלי) לשם, המייצג את העותרים, "החוק מביא למצב בלתי נתפס וחסר תקדים שבו עובד זוטר עשוי למצוא עצמו חייב אישית בסכומים דמיוניים של עשרות משכורות חודשיות, מבלי שתינתן לו הזכות להגן על זכויותיו בפני שופט. על-רקע זה, האיסור על שיפוי וביטוח מהווה איום חמור ויוצר הרתעה בלתי סבירה כלפי מי שמבקשים לעסוק בשורה רחבה של מקצועות ועבודות. האיסור המוחלט על שיפוי וביטוח מפני חבות שאינה פלילית לא קיים בשום שיטת משפט מתקדמת בעולם, ואין כל סיבה להפעילו דווקא בארץ".
"אין כל סיבה לחשוף עובדים בשוק ההון ובחברות הנסחרות בבורסה באופן אישי לחבות אדירה בעוד שעובדים בשורת מקצועות חשובים אחרים (כגון רופאים, עורכי דין, מהנדסים, רואי חשבון וכיוצא בזה) זכאים לרכוש ביטוח בגין מעשי
רשלנות וטעויות מקצועיות שלהם. העובדה כי החוק הקנה לרשות כוח לגרום לכך שעובדים בשוק ההון יאבדו את ביתם ורכושם בהינף יד, גם בגין הפרות שבהיסח הדעת, מחייבת את התערבותו של בית המשפט העליון וקבלת העתירה", ציין לשם.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
