העליון: אין לתת למשפחות שכולות וטו על קידום קצין

בית המשפט העליון דחה (יום א', 26.6.11) את עתירתם של אליעזר ופלורה סמילג, הוריו של סמ"ר קובי סמילג שנהרג במלחמת לבנון השנייה נגד ראש המטה הכללי בדרישה לנקוט בצעדים פיקודיים נגד סגן מפקד הגדוד שבו שירת אשר פיקד על חילוצו של בנם שהסתיים במותו.

סמ"ר סמילג נפגע כשהטנק שבו שירת עלה על מטען גחון באזור הכפר בינת ג'בל. מפקד הגדוד שבו שירת יצא עם הטנק שלו לחלצו ונפגע גם הוא. בשל כך פיקד סגן מפקד הגדוד, רב סרן אלי מיכלסון, על החילוץ. סמילג היה לכוד משך שעות בצריח הטנק כאשר חייו הולכים ואוזלים, ומנגד, כמטחווי קשת, עמד ללא מעש טנקבולנס ובו רופאה.

ההורים עתרו נגד החלטתו של הרמטכ"ל שלא לנקוט צעדים משמעתיים נוספים נגד הסמג"ד, אשר לא השתמש בטנקבולנס ואשר העביר את הפיקוד על החילוץ לידי מפקד פלוגת הנדסה שכן מדובר בהחלטה החורגת - לשיטתם - ממתחם הסבירות. לדבריהם, הם אינם מבקשים שהסמג"ד יועמד לדין פלילי, ואף לא לדין משמעתי אלא רק מבקשים שיינקט נגדו צעד פיקודי מהותי, אשר יהווה, לשיטתם, מסר ברור בנוגע לחשיבות הערך של חילוץ פצועים.

עוד השיגו על מקצת מן הקביעות העובדתיות המצויות בדוחות הבדיקה השונים. כך, למשל, טוענים העותרים כי הכוחות המחלצים לא פעלו תחת אש, וכי לא היו מוטלות עליהם משימות נוספות מעבר למשימת החילוץ.

המדינה, לעומת זאת, סבורה כי לא נפל פגם בהחלטה שלא לנקוט צעדים פיקודיים נגד הסמג"ד. לטענת המדינה, מסכת האירועים אף נבחנה שוב על-ידי המפקדים הבכירים בצבא בעלי הכלים המקצועיים המתאימים ביותר לעמוד על התנהלותו של מפקד בשדה הקרב. בנסיבות העניין, כך נטען, ההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות ואינה מצדיקה את התערבותו של בית המשפט.