שופט בית משפט השלום באילת, יואל עדן, ביטל (20.6.11) את האישום נגד שלושה
עובדים זרים באשמת פגיעה בערכי טבע לאחר שקבע, כי העמדתם לדין נבעה מעצם היותם עובדים זרים.
השלושה, אזרחי סין, נתפסו ביוני 2007 בידי פקח רשות הטבע והגנים כאשר שלו צדפות ומלפפוני ים ממפרץ אילת, ליד מלון הרודס בעיר. כתב האישום הוגש בידי אותה רשות וייחס להם עבירה של פגיעה בערך טבע מוגן.
עדן קבע שהשלושה ביצעו את העבירה המיוחסת להם, אך קיבל את טענתם להגנה מן הצדק. זאת, לאחר שהפקח נועם משי אמר בחקירתו הנגדית: "השיקול בין להטיל קנס או להגיש כתב אישום נובע מגורמים שונים, ביניהם נושא חומרת העבירה וביניהם גם העניין של יכולת הידיעה שבאמת הקנס ישולם או לא. אני חייב לציין שאזרח ישראלי שידועה לי כתובתו הקבועה יותר קל לי ולמערכת התביעה לעקוב ולוודא שהקנס משולם. אני חושב שאחוז יותר גדול מהתיקים נגמר בקנס ופחות כתבי אישום".
מאמירה זו עולה, אומר עדן, כי אזרחותו של העבריין משפיעה על ההחלטה האם להגיש נגדו כתב אישום או להסתפק בקנס. "אליבא דכולי עלמא, המשפט הפלילי ושיקולי המאשימה בנקיטת הליך פלילי כזה או אחר אינם יכולים להיות מושפעים מנסיבה אשר אינה רלוונטית להליך. אזרחותם של הנאשמים והיותם עובדים זרים אינן עובדות רלוונטיות להליך העמדתם לדין בעבירה של פגיעה בערכי טבע מוגנים", הוא אומר ומוסיף:
"ההליך הפלילי אדיש לשאלת הנתינות של הנאשם, אלא אם כן הנתינות הינה נסיבה רלוונטית לביצוע העבירה. מכאן, שככל שנסיבה זו (היות הנאשמים אזרחי מדינה זרה העובדים בישראל) היוותה שיקול בין שיקולי המאשימה בהחלטתה לבחור בין שתי האפשרויות העומדות בפניה, דהיינו בין הגשת כתב אישום לבין מתן הודעת קנס לנאשמים, הרי שמדובר בשיקול זר".
עדן ממשיך ואומר: "תוצאתו הישירה של שיקול הדעת השגוי המופעל תוך יישום שיקול זר הינו בכך שעובדים זרים, אשר אינם בקיאים בשפה ובהליכים, ואשר נגישותם לכלים אשר יכול ויסייעו להם בהליך כמו גם הבנתם את רזיו מוגבלים באופן משמעותי, נאלצים להתמודד עם הליך משפטי בבית משפט על כל סדרי הדין והמשמעויות שלו, בארץ זרה, בה מנהגיה, לשונה וסדריה זרים להם. כל זאת מקום שיכולים היו לילך באותו 'מסלול עוקף', להימנע מטירחה וליהנות מההנחה הגלומה בו".
בפיו של עדן ביקורת קשה על התנהלות זו של רשות הטבע: "אפליה על-רקע היות אדם נתין זר הינה אפליה הפסולה בבסיסה ויש בה פגיעה קשה בערכי מוסר, צדק ושוויון בסיסיים ביותר. אפליה על-רקע זה סותרת את העקרונות הבסיסיים של השיטה המשפטית הנוהגת בישראל. יישום הדין הפלילי, על כל עוצמותיו ומשמעויותיו מרחיקות הלכת כלפי היחיד, תוך הפעלת שיקולים פסולים בדבר אזרחות אדם, פוגעת באופן חריף בתחושת הצדק".
