|
|
[צילום אילוסטרציה: יום ליום]
|
|
|
|
|
"לצורך הרשעה בעבירה של שימוש במסמך מזויף, יש להוכיח ידיעה ממשית שהמסמך מזויף, ופזיזות בלבד ועצימת עיניים לא מספיקה. מבחן הידיעה הוא מבחן סובייקטיבי ולא אובייקטיבי". כך קובעת (20.7.11) שופטת בית משפט השלום בירושלים, רחל שלו-גרטל.
שלו-גרטל זיכתה את מתווך הנדל"ן שמעון בן-יאיר מאשמת שימוש במסמף מזויף לאחר שקבעה, כי לא הוכח שהוא ידע שמדובר במסמך כזה. הוא הורשע על-פי הודאתו בארבע עבירות של גניבה בידי מורשה.
המדינה טענה, כי בן-יאיר הגיש ביוני 2003 הצעה מזויפת וצ'ק מזויף בהתמחרות שערך עו"ד צבי יהונתן, ששימש ככונס נכסים, לרכישת דירה בירושלים. שלו-גרטל דחתה את עדותו של יהונתן, שהייתה הבסיס העיקרי לאישום זה, תוך שהיא מותחת עליו ביקורת קשה:
"המתלונן העיד בבית המשפט על נסיבות הליך ההתמחרות, עדות ארוכה לא מרשימה, בלשון עדינה, ולא סדורה. בסופו של יום הותירה סימני שאלה רבים, ואין בידי לקבוע ממצא עובדתי על סמך עדות זו. למרות שמדובר בעורך דין ותיק, עדותו לא נתמכה במסמכים, תרשומות או כל כיו"ב, ראיות חיצוניות שיש בהן לחזק את תלונתו, שהובילה ללידתו של אישום מס' 1. הוא הירבה לענות שאינו זוכר כי חלף זמן, התחמק מתשובות, וענה פרטים רבים שלא ממין העניין.
"ניתן היה לצפות שעו"ד המשמש כונס נכסים, המנהל התמחרות, ינהל תרשומות ויתעד את פעולותיו במסמכים לרבות תיעוד התרשמותו מאנשים שהשתתפו בהליך ההתמחרות, כדרכם של עורכי דין בדרך כלל, ובפרט במקרה זה, לאחר שהתגלה מה שהתגלה. הדבר לא נעשה ויש בכך לכרסם כרסום של ממש בעדות כולה".
בן-יאיר טען, כי ההצעה והצ'ק נחתמו בידי בן-זוגה של מי שנרשמה כמציעה, והוא סבר שמדובר בהתנהלות לגיטימית של בני זוג. על כך אומרת שלו-גרטל:
"בסופו של יום גם עדות הנאשם לא נקייה מספקות, ואפילו הייתי קובעת שהוא משקר, אין בכך למלא את שהחסירה התביעה, חוסר הראיות המוצקות להוכחת מכלול העובדות ובעיקר היסוד הנפשי של הנאשם לצורך הרשעתו בפלילים בעבירות המיוחסות לו באישום מס' 1... לא הוכח במשפט מעל ספק סביר שהנאשם ידע הלכה למעשה על זיוף המסמך. העובדה כי המסמכים נחתמו על-ידי ניסים, בן זוגה של מירה, בביתו, המהווה סביבה טבעית ונמסרו שם לנאשם, מוסיפה לכך שהנאשם לא העלה בדעתו כי מדובר במעשה לא כשר".
