המשטרה מסרה צווי הרחקה מינהליים ל-12 תושבים המתגוררים בהתנחלות יצהר בשומרון. תוקפם של הצווים הוא בין שלושה חודשים לשנה.
על-פי הצווים, עליהם חתם אלוף פיקוד מרכז ב-28 ביולי, נאסר על התושבים הללו לשהות ביהודה ובשומרון או בחלקים מן השטח. שלושה הורחקו לגמרי, שישה הוגבלו ליישובי מגורים שונים, ושלושה הורחקו מיצהר.
הצווים נמסרו בעקבות מידע מודיעיני שהגיע משירות הביטחון הכללי ולפיו מקבלי הצווים היו מעורבים בשנתיים האחרונות בפעילות אלימה וחשאית נגד אתרים פלשתינים. מדובר באכוונה ובביצוע של מה שהשב"כ מכנה "פיגועי" הצתה של מספר מסגדים, כלי רכב ומבנים השיכים לפלשתינים, תוך סיכון ממשי לחיי אדם ופגיעה בסדר הציבורי ובביטחון האיזור.
בשב"כ מדגישים כי פעילותם של מקבלי הצווים עלולה הייתה לגרום הסלמה, וכי מדובר בצורך ביטחוני מובהק לניטרול האיום שקודם לנקיטתו נבחנו כל החלופות.
באגודה לזכויות האזרח גינו בחריפות את צווי ההרחקה שהוצאו ל-12 תושבי אזור יצהר. לדברי עו"ד לילה מרגלית, ראש תחום זכויות בפלילים באגודה, "הוצאת צווי הגבלה מנהליים ללא כל משפט, ומבלי לתת לאנשים הזדמנות הוגנת להתמודד עם הטענות נגדם, פוגעת באופן עמוק בזכויות אדם בסיסיות ופותחת פתח עצום לשרירות שלטונית. אכן קיים צורך דחוף לאכוף את החוק בשטחים ולמנוע מעשי אלימות כלפי האוכלוסיה הפלשתינית, אולם השימוש בצווי הגבלה מעיד דווקא על אוזלת היד של הרשויות באכיפת חוק בדרך המלך - תפיסת חשודים, חקירתם והעמדתם לדין".
בציבור המתנחלים אומרים כי מדובר באקט פסול, וכי אם יש ראיות להאשימם במשהו הרי שאלו צריכות להישמע בפני בית משפט. יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין: "צווי הרחקה מנהליים סיטונאיים כאמצעי ענישה על דברים שאולי נעשו ואולי לא נעשו בעבר, הם כלי אסור בחברה דמוקרטית. חתימה של אלוף הפיקוד וענישה מנהלית, אינן יכולות לשמש תחליף לאיסוף הראיות, הוכחת האשמה בבית משפט וכיבוד ההכרעה השיפוטית".
ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, אמר כי זה ניסיון נואל להסיט את סדר היום ממחאת הדיור. "מדובר באפליה בוטה כלפי אזרחים המתגוררים ביהודה ובשומרון. אם אזרח עבר עבירה יש להעמידו לדין כמקובל", דברי מסיקה.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
