נגיד בנק ישראל דוד קליין מאיים להעלות את הריבית במשק במידה ששינוי יעד האינפלציה על-ידי הממשלה יגרום לעלייה בציפיות האינפלציה, וישחוק בעיני הציבור את מחויבות הממשלה לשמירה על יציבות מחירים.
הנגיד הוסיף כי 2003 תהיה שנה טובה יותר מהשנתיים האחרונות - אך לא השנה שהיינו רוצים לראות. אנו במצב שבו אין הידרדרות נוספת, אך אין צמיחה כלפי מעלה.
לדבריו, ההשקעות בענפי המשק והצריכה הפרטית ימשיכו לרדת, ותהיה העמקה באבטלה. להערכת הנגיד, הצמיחה השנה תנוע בסביבות ה-0%.
הנגיד מותח ביקורת על הכוונה באוצר להעלות את יעד האינפלציה ל-2004 מ-3%-1% ל-3%-2%. בהופיעו הבוקר (ג', 29.7.03) בוועדת הכספים של הכנסת אמר הנגיד:
"יש מי שחושב שחזרה לדיונים שנתיים על הגדרת יציבות מחירים, ובוודאי מחשבות לחזור ליעד אינפלציה עולה - יקלו על תהליך הפחתת הריבית הנומינלית לטווח הקצר. הערכתנו היא כי ההיפך הוא הנכון.
"דיונים מסוג זה יעלו את הציפיות לאינפלציה ולו רק משום שישחקו בעיני הציבור את מחויבות הממשלה לשמירה על יציבות מחירים, שנרכשה בעמל רב במשך שנים ארוכות, וייאלצו את בנק ישראל כתוצאה מכך לחזור ולהעלות את הריבית הקצרה", אמר.
הנגיד הוסיף: "אלה הרוצים לראות את המשך תהליך הירידה של הריבית הקצרה, הנומינלית והריאלית - ובנק ישראל הוא הראשון מביניהם - אסור להם לעורר ספק שמא תהיה פשרה על כך.
"הבהרה חד-משמעית תמנע גם עלייה בפרמיית הסיכון הנדרשת על-ידי משקיעים ישראלים וזרים בגיוסי ההון של הממשלה בישראל ובחו"ל.
הנגיד הדגיש כי באחרונה נוצאו התנאים המאפשרים את הורדות הריבית לטווח קצר על-ידי בנק ישראל תוך שמירה על יציבות מחירים.
לדבריו, "אנו נמצאים בעיצומו של התהליך והוא יימשך כדי לתמוך בפעילות הכלכלית, כל עוד לא ייווצר איום על יציבות המחירים".
איום זה יכול להיווצר על-ידי גורמים חיצוניים כמו שיבוש התהליך המדיני, שינוי התנהגות הציבור אם יישחק האמון ביכולת הממשלה לשלוט בתקציב, או כתוצאה מניסיונות אמיתיים או מדומים לשקול מחדש את יעד יציבות המחירים.
הסקירה התקופתית של הנגיד בפני ועדת הכספים של הכנסת:
ב-2003 מסתמנת התמתנות במגמת ההאטה שאיפיינה את 2001-2002. התמתנות זו מובלת ע"י גידול היצוא והאטה בקצב הירידה בהשקעות בבנייה. לצד שיפור בגרעון בחשבון השוטף, נמשכת ההרעה במצב התעסוקה.
המשך השיפור בשווקים הפיננסיים מותנה בשמירת אמון הציבור ביכולתה של הממשלה להחזיר את השליטה בתקציב לתוואי גרעון וחוב יורדים.
על רקע ירידת הציפיות לאינפלציה החל תהליך של הפחתת הריבית הנומינלית לטווח קצר. תהליך זה יימשך, ועימו - תרד גם הריבית הריאלית לטווח קצר כדי לתמוך בפעילות הכלכלית, כל עוד יישמר השיפור בשוק ההון ולא יווצר איום על יציבות המחירים.
שנת 2003 מסתמנת כשנה נוספת ללא צמיחה של ממש, לרבות המשך הירידה בתוצר לנפש, אם כי נראה שההאטה השנה תהיה מתונה יותר בהשוואה לשתי קודמותיה.
את עצירת ההאטה מוביל היצוא, אם כי חזרה לשיעורי גידול מהירים של היצוא לא צפויה לפני שתהיה התאוששות של ממש במסחר העולמי, בעיקר במוצרי טכנולוגיה עילית. בנוסף לכך נמשכת ההאטה בקצב ירידת ההשקעות בדיור, ככל ששיעור הדירות הבלתי מכורות הולך ופוחת.
בשני מרכיבים חשובים אחרים של התפוקה הלאומית לא ניכר עדיין מפנה:
הצריכה הפרטית לנפש ממשיכה להתכווץ, על רקע שחיקה בשכר הריאלי וירידה בשיעור החסכון. במדד אמון הצרכנים ניכר אמנם שיפור מסויים, אולם הוא עדיין ברמה נמוכה.
ההשקעה בענפי המשק, פרט לדיור, צפוייה אף היא להישאר ברמה נמוכה עד לשלב מתקדם של ההתאוששות במשק. כמו כן לא צפוי השנה גידול בהשקעות בתשתית מתקציב המדינה. תמונה זו של המשק מסבירה שתי תוצאות לוואי:
מחד, שיפור הצפוי השנה במאזן התשלומים. למשק הישראלי, מזה זמן, אין בעייה בתחומים הקשורים למטבע חוץ: חוב חיצוני נטו נמוך, רזרבות ברמה סבירה אם כי לא גבוהה, שוק מקומי מתרחב במט"ח המתפקד באורח תקין.
מציאות זו מקבלת גיבוי ע"י הערבויות אשר ממשלת ארה"ב מוכנה לתת לגיוס הון נוסף במט"ח ע"י ממשלת ישראל.
מאידך, הרעה במצב התעסוקה אשר ביטוייה הבולטים הם הגידול האיטי במספר המועסקים אשר אינו משיג את התוספת לכח העבודה, והעלייה המתמשכת בשיעור האבטלה.
החל מפברואר השנה מסתמנות מגמות חיוביות בשווקים הפיננסיים במשק: התשואות על איגרות החוב הממשלתיות נמצאות במגמת ירידה ושערי המניות עולים. תופעה זו לא קל ליישב עם המגמה הנמשכת של גידול בגרעון הממשלתי, אלא אם מייחסים לציבור הערכה כי התחייבות הממשלה לחזור לתוואי של גרעון וחוב יורדים היא אמינה.
את השטר הזה צריך יהיה להתחיל לפרוע, ומועד המיבחן הקרוב הוא החלטות הממשלה על תקציב 2004 בעוד כחודשיים, תוך כדי עמידה על ביצוע החלטות הממשלה בתקציב 2003.
בהקשר זה, הוסיף הנגיד, ביצוע התכנית לאיחוד רשויות מקומיות הוא חיוני לייעול השרות הציבורי, וכדי לשחרר מקורות למימון צרכי המדיניות החברתית.
בינתיים נוצרו התנאים המאפשרים את הורדת הריבית לטווח קצר ע"י בנק ישראל, תוך שמירה על יציבות מחירים. אנחנו נמצאים בעיצומו של התהליך, והוא יימשך - כדי לתמוך בפעילות הכלכלית - כל עוד לא יווצר איום על יציבות המחירים.
איום כזה יכל להיווצר ע"י גורמים חיצוניים, כמו שיבוש התהליך המדיני; ע"י שינוי התנהגות הציבור אם יישחק האמון ביכלת הממשלה לשלוט בתקציב; או כתוצאה מנסיונות, אמיתיים או מדומים, לשקול מחדש את יעד יציבות המחירים, אשר רק השנה נכנס לתוקפו.
יש, אולי, מי שחושב שחזרה לדיונים שנתיים על הגדרת יציבות מחירים, ובוודאי מחשבות לחזור ליעד אינפלציה עולה, יקלו על תהליך הפחתת הריבית הנומינלית לטווח קצר. הערכתנו היא כי ההיפך הוא הנכון.
דיונים מסוג זה יעלו את הציפיות לאינפלציה, ולו רק משום שישחקו בעיני הציבור את מחוייבות הממשלה לשמירה על יציבות מחירים, שנרכשה בעמל רב במשך שנים ארוכות, וייאלצו את בנק ישראל, כתוצאה מכך, לחזור ולהעלות את הריבית הקצרה.
אלה הרוצים לראות את המשך תהליך הירידה של הריבית הקצרה, הנומינלית והריאלית, ובנק ישראל הוא הראשון ביניהם, הדגיש הנגיד, אסור להם לעורר ספק שמא תהיה פשרה על כך.
הבהרה חד-משמעית בנושא זה תימנע גם עלייה בפרמיית הסיכון הנדרשת ע"י משקיעים, ישראלים וזרים, בגיוסי ההון של הממשלה, בארץ ובחו"ל.
