פער ניכר במימון הממשלתי לטובת ההתנחלויות

ההשתתפות הממשלתית במימון הרשויות המקומיות בהתנחלויות
ממשיכה להיות גבוהה מן הממוצע בתוך הקו הירוק - כך עולה (יום א', 18.9.11) מסקירה שערך מרכז אדוה.

המסמך שפרסם המרכז הוא למעשה עידכון למסמך דומה שפרסם בשנת 2009, הנוגע לאי השוויון במימון של תקציבים מוניציפליים. המסמך משווה בין ארבע קבוצות של יישובים: יישובי "פורום ה-15" (רשויות מבוססות שאינן נזקקות למענק האיזון הממשלתי), עיירות הפיתוח, היישובים הערביים וההתנחלויות (יישובי יש"ע והגולן). בנוסף, נכלל במסמך, לשם השוואה, התקציב המוניציפלי הממוצע של ישראל, בתוך הקו הירוק. מרבית הנתונים המוצגים במסמך זה הם בחישוב לנפש.

הממצא העיקרי מעלה כי בחישוב לנפש, ההשתתפות הממשלתית במימון הרשויות המקומיות בהתנחלויות ממשיכה להיות גבוהה מן הממוצע ברשויות המקומיות שבתוך הקו הירוק ובמיוחד מזו של עיירות הפיתוח, היישובים הערביים ויישובי "פורום ה-15".

על-פי המסמך, מענקי האיזון קוצצו מאוד בשנים 2003-2001. הם עמדו על 3.7 מיליארד ש"ח והיוו כ-11% מסך הכנסות הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל, ואילו ב-2009 הם עמדו על 2.1 מיליארד ש"ח והיוו רק 5% מהכנסות אלה. ב-2009, ההתנחלויות נהנו מן המענק הגבוה ביותר, בחישוב לנפש: 951 ש"ח - בהשוואה ל-303 ש"ח בישראל (ללא יו"ש והגולן), 776 ש"ח ביישובים הערביים ו-616 ש"ח בעיירות הפיתוח.

השתתפות המיועדת, המשמשת למימון של שירותים ממלכתיים הניתנים באמצעות הרשויות המקומיות, כגון שירותי חינוך או שירותי רווחה, אשר עמדה בשנת 2000 על 9.2 מיליארד ש"ח, גדלה מעט ובשנת 2009 עמדה על 10.7 מיליארד ש"ח. ב-2009, ההשתתפות המיועדת עמדה בהתנחלויות על 2,264 ש"ח לנפש, ביישובים הערביים על 1,859 ש"ח, בעיירות הפיתוח על 1,719 ש"ח וביישובי "פורום ה-15" על 1,378 ש"ח.

יצויין כי עד תחילת העשור הקודם, היתרון של ההתנחלויות בחישוב לנפש היה גדול עוד יותר. אולם בעשור זה גדלה אוכלוסיית ההתנחלויות בקצב מהיר במיוחד: בין 2000 ל-2009, בעוד שאוכלוסיית ישראל (ללא יש"ע והגולן) גדלה ב-18%, אוכלוסיית ההתנחלויות גדלה ב-47%. לשם השוואה, שיעור הגידול באוכלוסיית הערים המבוססות ("פורום ה-15") היה 12%; בעיירות הפיתוח - 10%; וביישובים הערביים - 31%.

עיקר הגידול באוכלוסיית ההתנחלויות נרשם ביישובים חרדיים: אוכלוסיותיהן של בית"ר עילית ומודיעין עילית היוו בסוף 2009 28% מכלל אוכלוסיית ההתנחלויות ביהודה ובשומרון. באותה שנה, שני יישובים אלה ריכזו בתוכם כ-40% ממספר הדירות למגורים שהוחל בבנייתם בהתנחלויות.

הרמה הגבוהה של המימון הממשלתי מייתרת את נטל המיסוי המקומי

מרבית הכנסותיהן של הרשויות המקומיות הן עצמיות. הכנסות אלה גדלו מ-21.1 מיליארד ש"ח ב-2000 ל-27.7 מיליארד ש"ח ב-2009. ההכנסות העצמיות הגבוהות ביותר נרשמו, כצפוי, ביישובי "פורום ה-15": ב-2009, 5,154 ש"ח לנפש. אחריהן, בהפרש ניכר, עיירות הפיתוח, עם 3,931 ש"ח לנפש. בהתנחלויות הסכום עמד על 2,523 ש"ח לנפש ואילו היישובים הערביים ניצבו בתחתית הסולם, עם 1,441 ש"ח ש"ח לנפש. ביישובים הערביים, ההכנסה העצמית הנמוכה נובעת, בעיקר מהיעדר פיתוח כלכלי וממעמד כלכל-חברתי נמוך של התושבים. באשר להתנחלויות, ניתן למנות שתי סיבות לרמה הנמוכה, יחסית, של הכנסותיהן העצמיות: הרמה הגבוהה של מימון ממשלתי, המייתרת במידת מה את הצורך להכביד את נטל המיסוי המקומי, והגידול הרב באוכלוסיית המתנחלים החרדים, שרמת הכנסתם נמוכה, יחסית.

התקציב הבלתי רגיל לבינוי ופיתוח - הכי גבוה בהתנחלויות

התקציב הבלתי רגיל משמש לבינוי ולפיתוח. עד תחילת העשור הקודם השתתפה הממשלה גם במימון של תקציב זה, אך לאחרונה קוצצה השתתפות זו עד לאפס, כמעט. את מקום ההשתתפות הממשלתית תופסים אשראי עסקי, השתתפויות של מוסדות ותרומות ועוד. ההתנחלויות נהנו מהכנסה בתקציב הבלתי רגיל של 1,501 ש"ח לנפש, בהשוואה ל-1,269 ש"ח לנפש ביישובי "פורום ה-15", 1,150 ש"ח לנפש בעיירות הפיתוח ו-840 ש"ח לנפש ביישובים הערביים.

פעם ניכר בהתחלות הבנייה שבאחריות המדינה

מספר הדירות החדשות שנבנו בישראל ירד במהלך העשור הקודם, מכ-46,000 בשנת 2000 לכ-34,000-31,000 בשנים שלאחר מכן. בתוך כך, ירד גם מספר הדירות החדשות בהתנחלויות, מכ-4,700 בשנת 2000 לכ-2,000-1,500 בשנים שלאחר מכן.

בסך-הכל הוחל בשנים 2009-2000 בבנייתן של 20,933 דירות ביש"ע, בהשקעה כוללת של כ-14.4 מיליארד ש"ח. המדינה הייתה אחראית, בממוצע, לכ-50% מסך התחלות הבנייה ול-35% מההשקעה הכוללת בבנייה למגורים. זאת, בשעה שבישראל ללא יש"ע, המדינה הייתה אחראית לכ-18% מהתחלות הבנייה ול-10% מההשקעה הכוללת בבנייה למגורים.