בפסק דין ראשון מסוגו קובע (יום ב', 19.9.11) בית המשפט העליון, כי מעורבות של עבריינים בהליך בוררות היא עילה ברורה לפסילת ההליך ופסק הבורר.
רועי ליאון ואיתי סחיש, אשר ניהלו קיוסק בחוף "מציצים" בתל אביב, מינו את עו"ד יוסי חן לבורר ביניהם. אלא שעוד קודם לחתימת הסכם הבוררות, פנו השניים (בנפרד כמובן) לגורמים עברייניים שונים, שלאחר מכן נטלו חלק במינוי הבורר ובהליך הבוררות עצמו.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, כי "מעורבות העבריינים בבירור הסכסוך התבטאה, למצער, בכך שהגורמים העברייניים משני הצדדים הם שהחליטו לפנות לבוררות, הבוררות התקיימה בפני בורר שאותו הציע אחד העבריינים אשר פעל בנושא, עבריינים מטעם שני הצדדים נכחו לכל הפחות בישיבת הבוררות הראשונה, וחלקם גם הכתיבו את דרך ניהול ההליך כך שנקבע על ידיהם כי לא יתאפשר ייצוג של הצדדים בידי עורכי דין, ותוך שהם נותנים הוראות לבורר באופן ישיר".
בסיומה של הבוררות קבע חן, כי סחיש יעביר לליאון 1.75% ממניותיה הרגילות של החברה ו-17.85% ממניות הניהול שבאחזקתו, וכן נקבע כי סחיש ישלם לליאון באופן אישי מיליון שקל. כמו-כן נפסק כי סחיש ואברהם סלומון ישלמו לסחיש, יחד ולחוד 6.2 מיליון שקל, סכום הכולל גם את הוצאות הבוררות.
סחיש ביקש מבית המשפט המחוזי לבטל את פסק הבורר ובקשתו התקבלה. ליאון ביקש לערער על כך לעליון, אך השופט
אליקים רובינשטיין דחה את בקשתו. מעבר לכך שאין עילה לערעור בערכאה שלישית, נדרש רובינשטיין לשאלה העקרונית של מעורבות עבריינים בבוררות. וכך קבע:
"אף שלכאורה מתעוררת איפוא בנידון דידן שאלה משפטית החורגת מעניינו של מקרה זה, הנה שלדידי התשובה לשאלה זו ברורה ומתחייבת מליבת שיטתנו המשפטית, ערכיה וערכי מדינת ישראל. יתר על כן, נוכח נסיבותיו הקיצוניות של המקרה דנא איני סבור כי בנדון דידן עשוי להתעורר ולוא ספק קל שבקלים בדבר צדקת פסיקתו של בית המשפט המחוזי לפיה בוטל פסק הבוררות. מעורבות גורמים עברייניים בבוררות היא עילת ביטול מובהקת.
"...מקום בו פועלים גורמים עברייניים בתוך היכל הבוררות, שהוא הליך מעין-שיפוטי בגדרי החוק. מקום שהם מתערבים בקביעת דרך התנהלות ההליך ואף נותנים הוראות ישירות לבורר, לא תיתכן מחלוקת על כך שדינו של פסק הבוררות הוא בטלות. הדבר מבקש לקרבנו למחוזות של פשע מאורגן שלא נרשה עצמנו לקרב אליהם; האם היינו מתירים, חלילה, מעורבות מעין זו בהליך שיפוטי?"
רובינשטיין מוסיף ואומר, כי גם מעורבות עבריינית לפני תחילת הבוררות היא עילה לביטולה: "הגישה למעורבות מעין זו - וער אני לכך שקשה להגדיר מיהו 'בעל זרוע' ומיהו 'עבריין' ועל כן ייבחן כל מקרה לגופו - צריכה להיות במובהק של בית שמאי גם בשלב של ייזום הבוררות ומינוי הבורר, כדי שבית משפט לא יתן ידו – ואיני מדבר דווקא בענייננו – ל'בית דין של העולם התחתון'".
רובינשטיין מוסיף, בהתייחסו לתופעת מעורבות עבריינים בבוררויות: "אכן דומה כי אין מדובר ב'עשבים שוטים' בלבד, אלא בחזון נפרץ. בית המשפט בתוך עמו הוא יושב, וחדשות לבקרים למדים אנו על פתרון מחלוקות תוך שימוש באלימות, סחיטה ואיומים. גורמים עברייניים צוברים עוצמה ומבקשים מונופול על פתרון מחלוקות באמצעים כוחניים או על החזר חובות, 'דמי חסות' או 'פרוטקשן' בלע"ז. עם תופעה כזו, המאיימת על הסדר החברתי, לא תוכל מדינת חוק להשלים, אם כי כמובן עליה לספק את כלי המאבק, כדי שישתפרו ויהיו אפקטיבים די הצורך".
