בית הדין הארצי לעבודה בירושלים החל לדון היום (ה') בשעות הצהריים בבקשת המדינה לבטל בשנית את מכתבי ההתפטרות שהגישו 730 רופאים מתמחים מאזור המרכז. זאת בזמן ש-382 ממכתבי ההתפטרות אמורים היו במקור להיכנס לתוקף כבר היום בשעות הבוקר.
המתמחים חזרו בהם לפני דקות אחדות אבל העמידו תנאי שעורר הרמת גבה: הם מוכנים להשהות את ההתפטרות שלהם עד יום שני "רק בתנאי שהמו"מ יהיה בחסות ראש ה
ממשלה".
גורמים שנכחו במקום התלוצצו על כך שהם מצפים מנתניהו "להחזיק להם ידיים". אותם גורמים טענו כי אין מנוס, אלא לתת להם להתפטר, מתוך הערכה שרבים מהם יחזרו לעבודה במהרה.
אם הצדדים לא יגיעו לכדי פשרה עוד הערב, עשויה השופטת ארד לאשר את מהלך ההתפטרות של הרופאים המתמחים, זאת למרות שלל הראיות לכאורה לכך שמדובר במהלך ארגוני וקולקטיבי.
במהלך הדיון הבהירה השופטת ארד את עמדתה בנושא. "דווקא ביום הזה, לפני יום כיפור, לא צריך לפסוק לדין אלא לפתור את הסכסוך הזה באמצעות פתרון אחר. כי כשייצא פסק הדין הזה, אף אחד לא יהיה מרוצה, לא יהיו בו מנצחים ומנוצחים - רק מפסידים".
אילן לוין דיבר על נכונות האוצר לפתוח בהידברות רחבה ולגבש פתרונות שונים מעבר להסכם שנחתם וספג קריאות ביניים מצד עשרות המתמחים שהגיעו לדיון.
המתמחה ד"ר איתי פרץ אמר כי ההסתדרות הרפואית והאוצר חתמו על הסכם למרות קול צעקה של הרופאים בשטח, ולכן אי-אפשר להגיד שלא ניתן לפתוח את ההסכם.
הנשיאה ארד הפצירה במתמחים לבחור מספר נציגים שיהיו רשאים לנהל משא-ומתן בשם כולם, ואילו באת-כוחם הבהירה כי אין הם יכולים לעשות זאת והם מתעקשים להתפטר, וכי הם מוכנים להידברות בלי לבטל ההתפטרות.
ארד הבהירה בתגובה כי מעמדו של הסכם קיבוצי הוא כמעט כמו חוק, ולכן לא פותחים הסכם. "יש הסכם, ולא מנהלים עליו משא-ומתן. על מה ידברו אנשים שכבר ידברו? זה לא כל-כך ברור".
עו"ד טל קרת, המייצגת את המתמחים, הודיעה כי אין אפשרות להתחייב על כך שהמתמחים ישהו שוב את ההתפטרות.
עבירה שעונשה הוא מאסר
בצעד יוצא דופן מאז החלה לעסוק בסכסוך עם הרופאים המתמחים, זימנה היום השופטת ארד לדיון בבית הדין הארצי גם את מנהלי בתי-החולים מאזור המרכז, הממונים על המתמחים המתפטרים. נוכחותם מעניינת בעיקר על-רקע הטענות שהשמיעו בכירים במערכת הבריאות נגד אחדים מהרופאים המומחים, על כך שהתסיסו בעצמם את הרופאים המתמחים.
כך, היה זה מנהל בית-החולים שיבא תל-השומר, פרופ' זאב רוטשטיין, שאמר: "מרחו את המתמחים, ירקו להם בפרצוף"; ומנהל בית-החולים איכילוב, פרופ'
גבי ברבש, שאמר לרופאיו: "איש לא יכול לחייב אתכם בהחתמת שעוני נוכחות".
עשרות מתמחים הגיעו היום לדיון בשעות הצהריים. חלק מהמתמחים בבתי-החולים החליטו שלא לחכות לדיון וסירבו להתייצב היום בעבודה, זאת אף על-פי שהדבר מהווה עבירה שעונשה הוא מאסר.
כך, בבית-החולים איכילוב בתל אביב לא התייצבו לעבודתם בשעות הבוקר 44 רופאים מתמחים מתוך 111 שהודיעו כי יתפטרו היום, וכן מספר מתמחים בבית-החולים שיבא בתל-השומר.
בעקבות זאת איימו גורמים במשרד הבריאות להגיש את שמות הרופאים המתמחים אשר לא הופיעו הבוקר בבתי-החולים בבקשה לביזיון בית הדין הארצי לעבודה. משרד הבריאות העביר הנחיה למנהלי בתי-החולים לדרוש את הגעתם של הרופאים המתמחים עד שעות הצהריים, ואת שמות אלה שבחרו שלא להופיע אף להעביר לנציבות שירות המדינה, כדי שייחשבו כמתפטרים.
כתוצאה מכך חזרו בהם חלק מהרופאים המתמחים בבית-החולים איכילוב מהמהלך, לאחר שנציגי ההנהלה הסבירו להם על ההשלכות.
בבית-החולים שיבא אף נפגשו הרופאים המתמחים עם מנהל בית-החולים, פרופ' רוטשטיין, שביקש מהם באופן אישי להיענות לבקשתו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, מהימים האחרונים לדחות את התפטרותם עד לאחר החגים. אחרי שספגו ביקורת על כך שדחו את בקשתו של ראש הממשלה, הודיעו המתמחים בבית-החולים שיבא, בסופו של דבר, על השעיית התפטרותם עד ליום שלישי.
כמו מלחמה בטחנות רוח
אמש (ד') קיימו משרד הבריאות ומשרד האוצר, יחד עם לשכת ראש הממשלה נתניהו, מגעים אינטנסיביים בניסיון אחרון למנוע את התפטרותם של הרופאים המתמחים. זאת מתוך הנחה כי הערוץ המשפטי שמתנהל היום במקביל, כמוהו בסופו של דבר כמלחמה בטחנות רוח.
הצדדים ניסו לגבש "חבילה" מוסכמת שלא תהווה, לכאורה, פריצה של ההסכם שנחתם זה מכבר, ומנגד תכלול שורת הטבות לציבור הרופאים המתמחים והרופאים המומחים כאחד.
ההצעה המוסכמת, אשר תוגש במהלך הדיון בבית הדין הארצי לעבודה או אחריו, צפויה לכלול מערכת הסעות שתשרת את הרופאים המתמחים לאחר ביצוע תורנות; יום מנוחה שבועי למי שביצע תורנות בסוף השבוע; ומודל מיוחד ("פול טיימר") שיעניק תוספת של כ-10,000 שקל בחודש למומחה אשר יוותר על פרקטיקה פרטית ויקדיש את עיסוקו לבית החולים הציבורי בלבד.
במשרד הבריאות הציעו להעניק לרופאים המומחים תוספת כוננויות שצפויה לשפר באופן משמעותי את שכרם. ואולם, במשרד האוצר סבורים כי הדבר ישרת רק את הרופאים באזור המרכז, שכן באזורי הפריפריה נאלצים הרופאים המומחים לבצע תורנויות, דבר שאינו מאפשר להם לכאורה לבצע כונניות בביתם.
במשרד האוצר מדגישים כי הם מוכנים לייצר מודלים נוספים ולמצוא לשם כך גם מקורות תקציביים, זאת בתנאי שהדבר באמת ישרת את הרפואה הציבורית ולא רק שכבה של רופאים באזור המרכז, אשר מעוניינים לעבוד עד השעה 16:00 אחר-הצהריים ולהמשיך לעסוק בפרקטיקה פרטית לאחר מכן.
הפשרה שמצא משרד האוצר
אתמול התחייב הממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין, בפני הרופאים המתמחים כי הוא מוכן לעבור באופן אישי בכל בתי-החולים כדי ללמוד על הבעיות הפרטניות שלהם, ולגבש מענה גם לבעיות אלה.
ואולם, נציגי המתמחים, כשהם מגובים ברופאים בכירים ובמנהלי המחלקות, דורשים תוספת שכר של 7,000 שקל לכלל הרופאים עד דרגת ניהול; קיצור משך ההסכם שנחתם ל-4 שנים במקום 9; וביטול הסעיף בהסכם אשר מאפשר לראשונה למנהל מחלקה לחייב גם רופאים מומחים בביצוע מספר תורנויות בחודש.
ל"
גלובס" נודע כי במשרד האוצר הציעו פשרה בעניין קיצור ההסכם: מצד אחד ההסכם לא יקוצר, אולם מנגד ניתן יהיה לצבור חלק מתוספות השכר שאמורות להינתן בעוד 5-8 שנים, כך שבעוד 3 שנים ניתן יהיה לבצע חלוקה מחדש - כל זמן שתיעשה בהסכמת הצדדים.
כך, למשל, אפשר יהיה להקטין את התוספות בין השנים 2017-2018 ולהגדיל את התוספות בשנת 2015. לחלופין, ניתן יהיה להאריך את תקופת ההסכם תמורת תוספת שכר עתידית גדולה יותר, שגם היא תוקדם במספר שנים.
בתוך כך, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, קיבל חוות-דעת חיובית מצד היועץ המשפטי לממשלה, באשר לאפשרות שיפעיל את סמכותו מכוח התקנות לשעת חירום, ויחתום על הוצאת צווי ריתוק לחלק מהמתמחים. צווים שכאלה ניתן להוציא לעובדים חיוניים במשק על-פי המקצוע שרכשו, גם אם התפטרו ממקום עבודתם.
עם זאת, מדובר בצעד מאוד שנוי במחלוקת שצפוי רק להחריף את המרמור בקרב הרופאים מהמרכז, ועל כן פרופ' גמזו לא ימהר לחתום על הצווים, גם אם תאושר ההתפטרות על-ידי בית הדין לעבודה.
