מחקר חדש הבוחן את תופעת הגירושין בקרב גיל הזהב נערך במחלקה למדעי ההתנהגות, באוניברסיטת בן-גוריון, על-ידי צוות חוקרים בראשותו של פרופ' סולי דרימן, פסיכולוג קליני.
לדברי פרופ' דרימן, תופעת הגירושין בגיל הזהב בעלת יכולת השפעה לא רק על היחיד ומשפחתו, אלא גם על ערכי החברה, סגנון החיים ועל השיקולים הכלכלים והתעסוקתיים. הממצאים מוכיחים, כי כיום בעולם התעשייתי המערבי גוברת המגמה לגירושין בגילאי 45 פלוס. בישראל, הגברים מהווים 32% בקרב המתגרשים בגיל הזהב, בעוד שהנשים מהוות בגיל זה 24%.
בין השאלות שהנחו את המחקר היו: האם תהליך הגירושין בגילאים אלו זהים לגירושין בגילאים צעירים יותר? מהי ההשפעה של גירושין בתקופה זו של החיים על ילדים מבוגרים וסבים קשישים? האם הם עצמם נשואים או גרושים? האם יש שינויים משמעותיים בסגנון החיים? בתעסוקה, בפעילות חברתית ומהי? האם יוצרים רשתות חברתיות חדשות וכיצד הם מתמודדים עם קשרים אינטימיים חדשים?
בין הגורמים העיקריים לגירושין נמנים חדירת הטכנולוגיות והשוק הגלובלי, היוצרים שאיפה וצורך להגשמה עצמית על חשבון ערכי המשפחה והקהילה. כמו כן, לחץ כלכלי, פערים הנובעים מהבדלים תרבותיים וכן יחסים בין-עדתיים, הקשים לגישור. זאת ועוד, החברה כיום יותר מוכנה לוותר על חיי הנישואין מאשר היה נהוג בעבר. עצמאות כלכלית גם מהווה גורם מהותי - בעבר נשים נזקקו לתמיכה של בני זוגן, בניגוד למגמות המתחזקות כיום, כמו המאבק לשוויון בין המינים.
לדברי פרופ' דרימן, אחת הסיבות העיקריות לגירושין המאוחרים היא תופעת "הקן המתרוקן", כשהילדים עוזבים את הבית והתפקוד המשפחתי אינו סובב סביב הילדים והבית, לכן הזוג מוצא עצמו במשפחה עם משמעות אחרת. הנשים מצפות לאחר עזיבת הילדים את הקן, לצמוח וללמוד, להיות מעורבת בקהילה, בהתנדבות ובתפקידים פוליטיים, בעוד שהבעל נמצא בתהליך האטה בקריירה ומצפה לתמיכה ועידוד, כאשר הוא חוזר הביתה וכמו כן הוא נמצא לעיתים זמן רב יותר בבית.
כל אלה יוצרים חיכוכים, קונפליקטים של אינטרסים והתנגשויות המובילות למרירות וחרדה. תופעה אחרת, נפוצה היא מרכיב של "יאוש שקט", בה אחד מבני הזוג משך את הקשר שנים רבות לטובת אחדות המשפחה והנחלת הערכים ולאחר עזיבת הילדים את הקן הוא מרשה לעצמו לפרק את החבילה.
דרימן טוען, כי גירושין ידידותיים בגיל הזהב הם תופעה הנפוצה בעיקר בטווח הרחוק וזאת הודות לעובדה כי בני הזוג אינם מוכנים לוותר על קשרים ארוכי טווח עם ילדיהם, חבריהם והקהילה בה הם חיו, ועל כן חייבים ללמוד לשתף פעולה. רבים שבחרו לדחות את תהליך הגירושין, מצאו פתרונות על-מנת לשמר את סגנון חייהם ולא לזעזע אותו כמו תופעה של מגורים משותפים ללא אינטימיות או "living apart together" ללא קשר ישיר בין בני הזוג.
התופעות הראשוניות בגירושין ב"גיל הזהב", מתבטאות בתחושה של חופש ועצמאות, אך מהר מאוד מביעים חרטה בשל תחושת אובדן חברות ארוכות שנים, בדידות קיצונית ואף ייאוש.
רבים מהמתגרשים בגילאים אלו, הודו שלו ידעו על ההשלכות הקשות של גירושין בגיל זה על חייהם, היו שוקלים מחדש את החלטה להתגרש.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
