|
השופטת מיכל אגמון-גונן. ''גמול ושכר טירחה כמקובל'' [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
היקף עבודתו של משרד עורכי דין שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית, אינו מהווה חלק מן השיקולים בקביעת השכר שיקבל אם התביעה אושרה או אם הושגה בה פשרה. כך קובעת (9.10.11) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן.
חברת הבנייה D&I הגישה בקשה לתביעה ייצוגית ב-2.5 מיליון שקל נגד עיריית תל אביב, בטענה שזו מחלטת שלא כדין את הפיקדון של מבקשי היתר בנייה, אם הללו זונחים את בקשתם לקבלת ההיתר. בעקבות התביעה הודיעה העירייה על הפסקת הגבייה. התובעת ביקשה לפסוק לה גמול של 168,000, ולעורכי דינה - חיים פינץ ורועי קדם - שכר טירחה בסך 672,000 שקל, רובו בשל הזמן שהשקיעו בתיק (480 שעות עבודה לפי 200 דולר לשעה).
על כך אומרת אגמון-גונן: "בהעדר תקדים בפסיקה בעניין חילוט הפיקדון במקרה בו נזנחה הבקשה להיתר, הגשת התובענה אכן הייתה כרוכה בסיכון ואין ספק כי באי-כוח המבקשת טרחו ועמלו על הגשת התובענה. עם זאת, אין לגזור את היקף שכר הטרחה המגיע להם ממספר השעות שהשקיעו לפי התעריף המקובל אצלם, משום שחוק תובענות ייצוגיות התווה את השיקולים לקביעת שכר טירחה לב"כ התובע הייצוגי ושיקול/קריטריון זה אינו נמנה בין השיקולים לקביעת שכר טירחה. על כן, יש לפסוק לטובתם גמול ושכר טירחה כמקובל ועל דרך האומדן ובהתחשב ביתר השיקולים לקביעת שיעור הגמול ושכר הטרחה".
אגמון-גונן דחתה את טענת העירייה, לפיה יש להביא בחשבון ששכר הטרחה לעורכי הדין ייגבה מן הקופה הציבורית: "שיקול זה הוא אשר הנחה את המחוקק לתת לרשויות ציבוריות את ההטבה שבסעיף 9 לחוק תובעות ייצוגיות [להפסיק את הגבייה - א.ל.], שהמשיבה כאן ניצלה אותה ולכן לא נדרשה להשיב את מלוא הסכומים שגבתה ביתר. אין להביא שיקול זה פעם נוספת בחשבון, כאשר נבחן נושא הגמול לתובע הייצוגי ושכ"ט לבא-כוחו". אגמון-גונן קבעה, כי פינץ וקדם יקבלו 500,000 שקל.