ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (א', 6.11.11) הצעת חוק הקובעת להוסיף מנגנון עיצומים כספיים לחוק ההגבלים העסקיים.
אכיפה באמצעות עיצומים כספיים הפכה בעשור האחרון לשכיחה ביותר בחקיקה הישראלית, ובמיוחד בחוקים העוסקים בתחומים כלכליים. החוק המוצע מוסיף לחוק ההגבלים העסקיים כלי אכיפה נוסף הכולל סמכות להטיל עיצום כספי, בדומה לקיים בחוקים אחרים בתחום האכיפה הכלכלית, תוך התאמתו למאפיינים הפרטניים של האכיפה בתחום ההגבלים העסקיים.
תכליתו של החוק המוצע היא יצירת כלי אכיפה מנהלי, שיאפשר מתן מענה אפקטיבי ויעיל יותר לסוגים מסוימים של הפרות חוק אשר במצב החוקי השורר כיום לא ניתן להן מענה הולם.
בין השאר, קובע החוק המוצע מנגנון להטלת עיצום כספי בסכום מרבי התלוי בהיקף המכירות של מבצע ההפרה, עד לסכום של 30 מיליון שקל. מעבר לקביעת גובה העיצום וההפרות שבגינן ניתן יהיה להטילו, החוק המוצע קובע הליך מוגדר להטלתו, הכולל שימוע. בנוסף, החוק המוצע מסדיר את הביקורת השיפוטית הן על עצם הטלת עיצום כספי, והן על גובה העיצום, על-ידי הגשת ערר לבית הדין להגבלים עסקיים.
מערך האכיפה של דיני ההגבלים העסקיים עומד על שני אדנים: הפלילי והאזרחי-מינהלי, אשר מוסדרים שניהם בחוק ההגבלים העסקיים. אימוצו של מנגנון להטלת עיצום כספי בחוק נותן מענה לקשיים הנובעים ממחסור בכלי אכיפה מתאימים לצורך התמודדות עם סוגים מסוימים של הפרות, ואמור להוות כלי משלים למנגנוני האכיפה הקיימים.
יש לציין, כי ועדת התחרות של ה-
OECD, אשר בדקה את פעילות רשות ההגבלים העסקיים במסגרת הליך הקבלה של ישראל לארגון, הביעה תמיכה חד-משמעית באימוץ מנגנון עיצום כספי לתוך חוק ההגבלים העסקיים גם בדוח
מבקר המדינה שעסק ברשות ההגבלים העסקיים הביע המבקר תמיכה במהלך שמובילה הרשות להכנסת מנגנון עיצומים כספיים לחוק.
שר התמ"ת, ח"כ
שלום שמחון, אשר הביא את ההצעה לאישור ועדת השרים, מסר בתגובה: "מדובר בתיקון חשוב לחוק ההגבלים העסקיים שיתרום רבות להגברת התחרות לטובת הצרכן הישראלי ולהתמודדות עם יוקר המחיה".
הממונה על הגבלים עסקיים, פרופסור דיויד גילה, ציין כי "הוספת מנגנון עיצומים כספיים תשפר משמעותית את היכולת של הרשות לאכוף בצורה אפקטיבית".
