האנס הסדרתי בני סלע יחויב בתשלום אגרה על עתירות שיגיש בעתיד לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ויוכל להגיש לכל היותר שמונה עתירות בשנה בפטור מאגרה. כך קבע (יום א', 20.11.11) שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, אשר דחה את ערעורו של סלע על החלטת בית המשפט המחוזי.
סלע הגיש, מאז נכלא בשנת 1999, לא פחות מ-220 עתירות אסיר, חציין מאז שנת 2006. השופט שלמה פרידלנדר קבע, כי מאחר שהרוב המכריע הן עתירות סרק, ומאחר שריבוין גורם לפגיעה ממשית בטיפול בעתירותיהם של אסירים אחרים, יחויב סלע בעתיד בתשלום אגרה החל בעתירתו התשיעית בכל שנה קלנדרית. סלע מקבל משירות בתי הסוהר קצבת אסיר נזקק בסך 100 שקל לחודש, ואילו אגרת עתירת אסיר היא 82 שקל.
סלע ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון וטען, כי מדובר בהסדרים מיוחדים שנקבעו בעניינו. רובינשטיין דחה עתירה זו באומרו, כי קביעותיו של פרידלנדר מעוגנות בסדרי הדין. רובינשטיין מעיר, כי שקל להעביר את העתירה לדיון בפני הרכב בשל השלכות הרוחב העשויות להיות לה, אך לבסוף החליט לפסוק בה בעצמו, הן משום שהיא צופת פני עתיד והן לנוכח הנסיבות המיוחדות העולות ממנה, דהיינו: סתימת בית המשפט בידי סלע.
"נדרש איפוא איזון"
רובינשטיין מזכיר, כי לאגרת בית המשפט שתי מטרות: מימון ההליך המשפטי והצבת מחסום בפני הליכי סרק. הוא מדגיש, כי בשל חולשתם של אסירים ועצירים ביחס לאנשים חופשיים, מגיעה להם הקלה בזכות הגישה לבית המשפט, אך גם להם אין זכות לפגוע בעבודת בית המשפט. "נדרש איפוא איזון, ואף אם נקודת האיזון עשויה להיות שונה מזו המקובלת בהליכים אחרים, נוכח ייחודיות מצבם של אסירים או עצורים והיותם חוליה חלשה בחברה, הנה גם לגבי עתירותיהם יש ליתן משקל לאינטרס הציבורי. בפרט כך, במקרה דנא, מקום כשההחלטה מתקבלת על-רקע מאות הליכים שניהל המבקש, שאי-אפשר שלא לראות כהגזמה רבה", אומר רובינשטיין.
רובינשטיין מסכם: "כללם של דברים, כמובן עדיף היה אילולא היה צורך בהחלטה 'מסגרתית', שבאה כדי לצמצם נסיבות של טרדנות כבמקרה דנא; ואולם, ריבוי העתירות גרם לבית המשפט קמא לעשות מעשה. דאגתנו צריכה להיות שזכויות האסיר לא יקופחו; אך אין משמעות הדבר חרות אינסופית להפעיל את רשויות שירות בתי הסוהר ואת בתי המשפט השכם והערב, לא רק לצורך אלא אף שלא לצורך.
"באיזון עלינו לשמור כי גם ב'תנאי מסגרת' חדשים לא תקופח זכות; והנה ההסדר שקבע בית המשפט קמא אומנם מצמצם במידה מסוימת את אפשרות המבקש להביא את ענייניו בפני בית המשפט בפטור מאגרה, אך פותח פתח למספר עתירות בכל שנה (בניכוי אלה שיימצאו מוצדקות), לצד מנגנון שיאפשר בירור עתירות דחופות".
