"אם נאשר לערוץ 10 דחיית חובות הוא יישאר תלותי וידע שבעוד שנה ייתכן שהוא שוב יזדקק לחסדים, לכן צריך לדאוג לכך שהערוץ יעמוד על הרגליים" - כך אומר (יום ג', 22.11.11) ח"כ כרמל שאמה-הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה, שקיימה היום דיון מיוחד שעסק בנושא הריכוזיות והבעלויות הצולבות בענף התקשורת. את הדיון יזמה ח"כ עינת וילף בעקבות ממצאים שעלו במחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לבקשתה.

"אין תוכנית עסקית בריאה לאף גוף תקשורת ולכן המשמעות היא שרק טייקון יכול להחזיק בכלי תקשורת והשוק הזה הוא חסום בפני רוב בעלי העסקים", אמר שאמה-הכהן. בהתייחס למסקנות ועדת הריכוזיות הוסיף כי יש רק כלי תקשורת אחד שמתייחס לנושא ברצינות היום, לדבריו, "כל שאר כלי התקשורת מתייחסים לכך בצורה של בין אדישות לנגטיביות כי הם נמצאים במצב של ניגוד עניינים מובנה ומובהק".

עוד ועוד בעלויות על כלי תקשורת ועל עסקים מרכזיים אחרים

ח"כ וילף אמרה כי נדרשה לנושא כחלק מטיפול כולל בנושא הריכוזיות. "הלכה ועלתה יותר ויותר השאלה של אחזקת בעלי הפירמידות בכלי תקשורת מרכזיים, בעוד שהאחזקה הזו הפכה להיות כדאית פחות ופחות. המחקר העלה שיש ירידה ברווחיות והפסדים ובכל זאת יש יותר כניסה של בעלי הון לתקשורת, מה שמתחיל להיות בעיה אם רואים שיש חפיפה בין הבעלות על כלי התקשורת לבעלות על חברות מרכזיות אחרות", טענה.

"בדיקת מבנה הבעלויות על כלי התקשורת מלמדת שיש בעלויות צולבות ובעלויות אלכסוניות (בעלות על כלי תקשורת ועל עסקים אחרים). לחלק מקבוצות העסקים הגדולות במשק יש גם אחזקות בכלי התקשורת. לארבע מהן יש גם בעלות על חברות בתחום הריאלי ועל חברות בתחום הפיננסי", נכתב במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שכתבו החוקרים תמיר אגמון ועמי צדיק. המסמך מזהיר כי ריכוז בעלויות ובעלויות צולבות מהוות סכנה אפשרית לפגיעה בחופש הביטוי, צמצום מגוון הדעות והידיעות העומדים לרשות הציבור, צנזורה פנימית לשמירה על בעל השליטה, העדר הפרדה בין הון לשלטון, פגיעה בתחרות ועוד.

וילף ציינה כי בעלי האחזקות בתקשורת הם פישמן, דנקנר, מימן, אלוביץ' ושטראוס ואמרה כי מדובר בבעיה מערכתית. נציגים של החברות בעלי האחזקות בתקשורת אולם הוזמנו לדיון אך לא נכחו בו. עוד מסרה וילף כי המחקר של הכנסת חושף כי ההחלטה להיכנס לענף ההפסדי של התקשורת מעלה השערה שהשימוש בכלי התקשורת הוא לא למטרת רווח, אלא על-מנת להגן על האינטרסים האחרים של בעלי ההון והיא יותר ממכסה על ההפסדים ולכן היא כדאית.

עם זאת, ציינה וילף כי הנושא מורכב וצריך לטפל בו בזהירות. "אנחנו רוצים שערוץ 10 לא ייסגר ומעריב ימשיך לפעול בצורה משמעותית. יש לנו עניין במגוון גדול של אמצעי תקשורת אבל צריך שמי שוקרא עיתונים ידע מה עומד מאחורי מערך האינטרסים של העיתון", אמרה.

שחיקה ניכרת ברווחיות מפרסומות

יריב הורוביץ, החבר באיגוד המפיקים, אמר כי בהתחלה ערוץ 2 היה מאוד כלכלי, אבל במשך שנים חלה שחיקה ברווחיות בגלל שהמפרסמים הם בעלי הערוץ. הוא ציין כי מחיר ספוט פרסום בפריים טיים עמד לפני 10 שנים על 10,000 דולר ואמר כי זה מחירו גם כיום, בעוד שמחירה של פחית קולה שמייצרת החברה בבעלות מוזי ורטהיים, מבעלי ערוץ 2, עלה באותה תקופה בלמעלה מ-100%.

"אם בעלי הערוצים היו מעלים את מחיר הפרסום שהם משלמים לעצמם כמו שהעלו את מחירי המוצרים שהם מוכרים אז לא הייתה בעיה", אמר הורוביץ. לדבריו, מי שמשלם את המחיר בסוף הם היוצרים ששכרם נשחק וכל עם ישראל שמקבל טלוויזיה ירודה. לטענת היוצרים, משבר הפרסום בעקבות המחאה החברתית למשל הוא בעצם מלאכותי, שכן הבעלים החליטו בכובע אחד להפסיק לפרסם ולכן לא הגיוני שבכובע השני שלהם יבואו למדינה לבקש הקלות.

מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מנשה סמירה, אמר כי יש בעיה מבנית שמייצרת תלות של התקשורת בשלטון. "הכשל של עולם הפרסום צריך להטריד אותנו", הוסיף סמירה. לדבריו, צריך לקדם הקמת רשות תקשרת מקצועית. הוא הסביר כי כיום ועדת הכלכלה היא הגוף היחיד במדינה שיש לה ראייה כוללת לגבי שוק התקשורת והיא גם היחידה שמותר לה להתערב בהכל, ובגלל זה עולים אליה לרגל.

יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, ניצן חן, קרא גם הוא לשינויים בשוק הפרסום. "חוק התקשורת והכללים בישראל הם מהקשים והנוקשים בעולם. חוץ ממלטה ואלבניה אין עוד מדינה בעולם המערבי שמתערבת בשוק הפרסום".