הפיצוי המירבי שייקבע בתיקון לחוק לשון הרע יופחת לקראת אישורו בקריאה שנייה ושלישית. כך צופה סגן יו"ר הכנסת,
דני דנון (ליכוד), בראיון לעלון השבת של תנועת "מעייני הישועה". לדבריו, הנוסח הסופי של החוק יהיה מאוזן יותר מאשר ההצעה הנוכחית - עד 300,000 שקל בלא הוכחת נזק, 600,000 שקל אם הוכחה כוונה לפגוע ו-1.5 מיליון שקל אם לא ניתנה זכות התגובה.
לדברי דנון, "התיקון לא פוגע בחופש הביטוי. אנו לא הולכים לשנות את המציאות. אבל בהחלט זה ידרוש מכתבים ותחקירנים להיות עירניים. אם בעבר לא היה שום רצון לבקש תגובה, כי הקנס עומד על 50,000 שקלים, אני חושב שהיום זה יגרום להקפדת יתר וטוב שכך". דנון צופה, כי ימשיכו להתפרסם תחקירים, אך כדבריו - ב"יותר כובד ראש ואחריות".
יו"ר הקואליציה,
זאב אלקין, אמר ל"מעייני הישועה", כי הוא מקווה שהתיקון לחוק ירתיע את אמצעי התקשורת. עם זאת, הוסיף, "מי שמפרסם דברי אמת אין לו מה לחשוש מהחוק הזה, אבל גם מי שטעה
בתום לב, הרי החוק - בניגוד למה שמציגים - לא קובע את הענישה אלא רק את הרף העליון, ומי שקובע את גובה הפיצוי זה בית המשפט".
לעומתם, מצביע ח"כ
אורי אורבך - עיתונאי בעברו שהצביע נגד החוק - על הסכנה הנובעת ממנו: "הסכום הגבוה לפיצויים יעודד אנשים לתבוע. שלא יבינו אותי לא נכון - אני בעד עונש למי שמוציא לשון הרע. אבל ברגע שאתה קובע סכום כל-כך גבוה על פגיעה בשמו הטוב של אדם, אתה גורם להרבה אנשים - חזקים בעיקר - לתבוע את עלבונם ואפילו אם הם לא זוכים בסוף, כי ההליך עצמו הוא מאוד קשה לעיתונאי ולעיתון".
לדברי אורבך, התיקון יביא להפסקת פרסום תחקירים, והוא גם אינו סבור ש"תאונות עבודה" כלשונו שקורות לעיתונאים, מצדיקות פיצוי כה-גבוה. כאשר נשאל מה עומד מאחורי ההצעה, השיב אורבך: "לדעתי, חוסר חשיבה מפסיקה במקרה הטוב, ובמקרה הרע סתם מייצרים כוח מול התקשורת השמאלנית".
ח"כ
יריב לוין, מיוזמי החוק, אמר לעלון "גילוי דעת", כי התיקון בא לנוכח המצב בו "המצב [הנוכחי] נותן תמריץ שלילי לתקשורת, קודם לפרסם ואחר כך לבדוק, מתוך ידיעה שהסיכוי שתוגש תביעה הוא נמוך, וגם אם התביעה בסופו של דבר תתקבל, אזי הסיכון נמוך. נוצר מצב שבו מעדיפים את הסקופ על פני הדיוק".
לדברי לוין, הוא דורש שמושא הכתבה יוכל לפרסם תגובה, ובכך "החוק הזה יקטין במידה ניכרת את הפרסומים השקריים, משום שכאשר כל איש תקשורת יידרש לראיין גם את הצד השני, הוא יקבל תשובות והבהרות שיכולות לחסוך הרבה אי-הבנות". עם זאת, בנוסח החוק מדובר על תגובה לאחר הפרסום, ורק בדברי ההסבר - שאינם מחייבים - מדובר על תגובה לפני הפרסום.
