שר החוץ רשאי למנות 11 שגרירים בלא מכרז ומחוץ לסגל משרד החוץ, וזאת לאחר בדיקה של ועדת מינויים בראשות נציב שירות המדינה ובאישור הממשלה. בג"ץ אישר (4.1.12) את הנוהל בעניין זה בכלל, ואת מינויו של יוסף שאגאל לשגריר ישראל בבלארוס בפרט, לאחר שדחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד המינוי הספציפי ונגד נוהל המינויים ללא מכרז.
מתן הפטור ממכרז ל-11 שגרירים ונוהל בדיקת המועמדים אושר בידי הממשלה עוד ב-1999, ולדברי השופטת
אסתר חיות הוא "משקף את האיזון העדין שביקש המחוקק לקבוע בחוק המינויים בין הצורך להגן על אופיו המקצועי והא-פוליטי של השירות הציבורי לבין האינטרס שבמתן כלים גמישים בידי הממשלה לממש את יעדיה ובמקרה זה יעדיה במישור המדיני והבינלאומי".
בג"ץ מסכים, כי אכן היה לא תקין שוועדות המינויים פעלו ללא נוהל ברור, אך ציין כי נציבות שירות המדינה החלה לגבש נוהל כזה עוד בטרם הוגשה העתירה הנוכחית. ועדת המינויים אף אישרה נוהל זמני, כדי שלא לעכב שלושה מינויים שביקש השר
אביגדור ליברמן לבצע, ועל פיהם אישרה את מינויו של שאגאל.
התנועה לאיכות השלטון טענה עוד, כי לשאגאל זיקה פוליטית פסולה לליברמן, שכן הוא כיהן כח"כ מטעם ישראל ביתנו בשנים 2009-2006. על כך אומר בג"ץ, כי ועדת המינויים לא התעלמה מעובדה זו וקבעה, כי זיקתו הפוליטית נחלשה מאז וכי יש לו כישורים מיוחדים למילוי התפקיד במינסק.
עוד דחה בג"ץ את הטענה, לפיה לא היה זה ראוי שליברמן ישתמש בפטור ממכרז דווקא בנוגע לשגרירות בבלארוס, לאחר שהשגריר הקודם, זאב בן-אריה, סיים את תפקידו על-רקע החשד שהדליף לליברמן פרטים בנוגע לחקירת המשטרה בעניינו. חיות מסכימה, כי יש בעיה של מראית עין בכך שליברמן בחר דווקא במשרה במינסק כאחת מן ה-11 שהוא רשאי לבצע ללא מכרז, אך קובעת שלא הוכח שהוא היה מצוי בניגוד עניינים בטיפולו בנושא. בשולי הדברים מציינת חיות, כי המדינה הצהירה שבעתיד לא יעבור דרך השגרירות בבלארוס מידע רגיש הנוגע לליברמן.