עו"ד כנרת רצון-פיקובסקי, העוסקת בהכנה לבחינות רשות ניירות ערך, הפעילה מערכת של לחצים ואיומים על מתחריה כדי לסלק אותם מן השוק. כחלק מאותה מערכת, היא הגישה תביעה מופרכת נגד שלושה גורמים שהוציאו לאור שתי חוברות הדרכה לבחינות, בטענה להפרת זכויות יוצרים. כך קבעה (יום ד', 11.1.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן.
רצון תבעה מיליון שקל ממכללת מגה-טרנד, מעו"ד זוהר מור ומהוצאת בורסי, תוך שהיא מפרטת 100 מקומות בהם לטענתה העתיקו הללו קטעים מתוך ספר ההכנה לבחינות שפרסמה בשנת 2003. רצון מעסיקה עשרה מרצים בהכנה לבחינות, ספרה משמש אותם במכללות השונות ולטענתה נמכרו ממנו 5,500 עותקים. הנתבעים דחו מכל וכל את טענותיה של רצון, וטענו מצידם שהתביעה היא חלק מהתנהלותה הקבועה שנועדה לסלק מתחרים מן השוק.
בפסק דין המשתרע על פני למעלה מ-60 עמודים, בוחנת אגמון-גונן את 19 ההפרות העיקריות אליהן התייחסה רצון בסיכומיה, ודוחה את כל טענותיה. כך למשל היא קובעת, כי מקומות בהם לטענת רצון הועתקו מספרה טעויות - בחלקם אינם טעויות כלל, ובחלקם ניתנים להסבר בהסתמכות של המחברים על אותם מקורות. רצון גם ביקשה לנכס לעצמה טביעת ביטויים כגון "מניה רגילה" ו"הון חברה", ואגמון-גונן אומרת שמובן מאליו שאין ולא יכולה להיות לה זכות על ביטוייים כאלו.
אגמון-גונן גם משווה בפירוט רב את תוכן העניינים בספרים ומראה כיצד קיימים הבדלים ניכרים ביניהם. היא אף מצטטת קטעים שלטענת רצון הועתקו ממנה, ושוב מוכיחה שלטענה זו אין כל יסוד. במקרה אחר טענה רצון שהיא פיתחה נוסחה בנושא קרנות נאמנות, אך התברר שהבסיס לנוסחה מצוי בחוק. רצון גם ייחסה לעצמה חיבור של שאלות למבחן, בעוד אלו הופיעו באתר רשות ניירות ערך. לבסוף אומרת אגמון-גונן, כי קיים דמיון מסוים בין הספרים, אך הוא נובע מכך שהם מתייחסים לאותו נושא, ואין יותר מדי דרכים לפרש את החקיקה והתקנות.
מכאן עוברת אגמון-גונן לדיון בשלושת המקרים שעלו במשפט, ובהם על-פי הנטען איימה רצון על מתחריה. חשיבות מיוחדת מייחסת אגמון-גונן לעדותה של עו"ד קרן שניידר-ברנשטיין, שהייתה בעבר חברתה של רצון. היא סיפרה, כי רצון התקשרה אליה טלפונית ואיימה לפגוע בה ובילדיה אם תלמד במכללת מגה-טרנד, ובעקבות כך נאלצה לסגת מן ההוראה בה. אגמון-גונן קובעת, כי היא נותנת אמון מלא בעדות זו.
אגמון-גונן מסכמת באומרה: "עדויות אלו מבססות דפוס התנהגות קבוע של הפעלת איומים ולחצים מצידה של עו"ד כנרת רצון, על-מנת להביא להסתלקותם של מתחריה משוק ההכנה לבחינת רשות ניירות ערך. גם מעדותה של התובעת לפני ניכר כי לשיטתה אין כל מקום לספרי הכנה נוספים ודי בכך שספרה קדם לספרם של הנתבעים בכדי להקנות לה בלעדיות בתחום קורסי ההכנה בדיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית... אין לה כל זכות למנוע ממתחריה להוציא לאור ספרי הכנה נוספים, ככל שהם נוצרו באופן בלתי תלוי מספרה". אגמון-גונן חייבה את רצון בהוצאות בסכום יוצא דופן של 100,000 שקל.
