עירייה אינה רשאית להעניק לגורם פרטי זכות שימוש בקרקע ציבורית. אם עשתה זאת - מדובר בחוזה בלתי חוקי, ועליה לבטל אותו ולהימנע מלפעול על פיו. כך קובעת (יום ב', 16.1.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן.
אגמון-גונן דחתה את עתירת קאסיופיאה אירועים, אולם הפועל בסמוך לקניון ארנה בהרצליה, להצהיר שזכותו לערוך חלק מן החתונות בשטח הציבורי של הטיילת. עיריית הרצליה ביטלה את האישור שניתן לאולם לקיים את החופות וקבלות הפנים בטיילת, והאולם ובעליו שמעון יצחקי ביקשו לאכוף זאת עליה, בין היתר בטענה שבעבר הובטח להם שיוכלו להשתמש בטיילת.
טענתו של האולם התבססה על סיכום פגישה עם נציגי העירייה בפברואר 2011, בו אישרה העירייה עריכת קבלת פנים בשטח הטיילת תוך הצבת מגבלות שונות. אלא שהאולם הפר את התנאים והשתמש בטיילת בצורה נרחבת בהרבה, ובעקבות זאת הודיעה העירייה על ביטול האישור והזהירה שחריגה מן הנהלים עלולה לגרום לביטול רשיון העסק של האולם כולו.
לדברי אגמון-גונן, אפילו אם הייתה
הבטחה שלטונית של העירייה, האינטרס הציבורי מחייב לבטל אותה. "הבטחה שאינה מקדמת את טובת הכלל לא רק שחורגת היא מסמכויות המינהל במובן הרחב, אלא שפוגעת היא במהות תפקידה של הרשות המינהלית, שאיננה אלא נאמנו של הציבור", היא אומרת.
"על העירייה לפעול כנאמן הציבור, לטובת הציבור, ואל לה להכשיר השתלטות של העותרת על השטח הציבורי", מוסיפה אגמון-גונן. "גם אם היה מי שעשה כן מטעם העירייה, חייבת הייתה העירייה, כפי שאכן עשתה, לבטל סיכום זה. גם לו הייתה הסתמכות של העותרת, הרי זכותה ויותר מכך - חובתה של העירייה כנאמן הציבור, לשקול זאת מחדש ולבטל הסכמה כזו המאפשרת שימוש ולמעשה ניכוס של השטח הציבורי לאולם האירועים של העותרת".
עוד אומרת אגמון-גונן, כי האולם בא בידיים שאינן נקיות, שכן הוא עבר שורה ארוכה של עבירות והתעלמו בצורה בוטה מהחוק. האולם חויב בתשלום הוצאות של 40,000 שקל.
