|
|
האישה לא הגישה תביעת חוב בגין הכתובה [אילוסטרציה]
|
|
|
|
|
חוב של בעל לגרושתו בגין כתובתה הוא חוב רגיל לעניין פשיטת רגל, והבעל יכול לקבל הפטר ממנו. כך קובע (יום ד', 4.4.12) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חגי ברנר.
בני הזוג בהם מדובר התגרשו בשנת 2007, וכעבור חצי שנה חייב בית הדין הרבני את הבעל לשלם לאישה 180,000 שקל בגין כתובתה. הסכום לא שולם והאישה פתחה בהליכי הוצאה לפועל. במאי 2010 הוצא צו לכינוס נכסי הבעל, ובדצמבר 2011 ניתן לו הפטר לאחר שבקופת הכינוס הצטברו סכומים לכיסוי מלוא חובותיו - אך לא חוב הכתובה, בגינה לא הגישה האישה תביעת חוב.
האישה טענה, כי מעמדה המשפטי של הכתובה זהה לזה של דמי מזונות, עליהם ברור שלא חל הפטר. לעומת זאת טענו הבעל והמנהל המיוחד לנכסיו, כי קיים הבדל מהותי בין השניים: הכתובה נועדה להרתיע את הבעל מלגרש את אשתו ללא עילה, בעוד המזונות נועדו להבטיח את מחייתה ומחיית ילדיהם.
ברנר קיבל את עמדת הבעל. לדבריו, המחוקק ער היטב להבדל בין חוב מזונות לבין חוב כתובה, ואכן יש הבדלים מהותיים בין השניים מבחינת מטרותיהם וצורת מימושם. לכך, הוא אומר, יש לצרף את מטרתו של ההפטר - לאפשר לחייב לשקם את חייו באמצעות מחיקת חובות. כל כרסום בהפטר פוגע בצורה ממשית במטרה זו ואין לעשותו בלא הוראה מפורשת של המחוקק - והוא לא כלל את הכתובה בין החובות שאינם בני הפטר, מסיים ברנר.
