בג"ץ: אין חובה למנות רב עיר בכל יישוב

אין חובה למנות רב עיר בכל יישוב, וקיימת אפשרות למנות רבני ערים במשרות חלקיות כאשר מדובר ביישובים קטנים. כך קובע (יום ד', 9.5.12) בג"ץ בדעת רוב של הנשיאה בדימוס דורית ביניש והשופטת עדנה ארבל, מול דעתו של השופט חנן מלצר לפיה קיימת חובת מינוי.

בג"ץ קבע פה אחד, כי אין צורך בחקיקה ראשית שתסדיר את מינוי רבני הערים, וניתן להסתפק בתקנות. כלשונו של מלצר: למרות שמדובר "בנושא בעל חשיבות, קשה לומר שהוא 'גורלי', או 'מהותי' למרקם החיים בישראל, לא כל שכן כי הוא פוגע בחיי הפרט, או בזכויות האדם - אף במובנן הרחב (אלא בצורה עקיפה בלבד)".

כמו-כן נדחו טענות המועצה המקומית ראש פינה והמועצה המקומית יסוד המעלה נגד פרטים ספציפיים בתקנות המסדירות את מינוי רבני הערים. בין היתר נקבע, כי אין פגם בכך ששר הדתות הוא הקובע את מועד בחירת רבני הערים ואופן בחירתם, אין פגם בכך שרבני ערים יכולים לכהן כל ימי חייהם, וכי קיימת אפשרות להגביל את היקף משרתו של רב עיר.

בחינה פרטנית לכל יישוב

לגבי השאלה האם מינויו של רב עיר הוא חובה או רשות, אומרת ביניש, כי גם המדינה סבורה שאין המדובר בחובה. "בהתאם לתכליתן של התקנות בנוסחן הנוכחי מן הראוי לפרש את הסמכות הקבועה בהן כסמכות רשות, אותה יש להפעיל לאחר בחינה פרטנית ובשים לב לנסיבות הקונקרטיות של כל ישוב - גודלו, מאפייניו החברתיים והתרבותיים וצרכיו הדתיים", היא קובעת.

ביניש מוסיפה: "ההכרעה בשאלת הצורך בעצם המינוי כרוכה מטבעה בצרכים הקונקרטיים של כל קהילה וקהילה. מעצם האפשרות לקבוע היקף משרה מצומצם של רב עיר, נלמדת כאמור גם המסקנה כי אפשר שלא למנות רב עיר לאותו ישוב, ולפיכך, ועל פני הדברים, אף אין מניעה כי שירותי הדת של קהילה פלונית יסופקו, למשל, על-ידי רב המכהן בעיר אחרת הסמוכה לישוב, האוחז במשרה חלקית. זאת, כמובן ככל שצורכי הקהילה מאפשרים זאת".

עם זאת, בג"ץ נמנע מלדון בשאלה מתי יהיה השר רשאי להימנע ממינוי רב עיר. ביניש אומרת: "נוכח חשיבותו הציבורית של רב העיר - עליה אין חולק - מבקשת המדינה להדגיש כי לעמדתה התקנות מותירות אך פתח צר להפעלת שיקול דעת בהיבטים הנוגעים לשאלת עצם מינויו של רב עיר, כך שהאפשרות לעשות כן חלה רק בנסיבות חריגות המצדיקות זאת. אינני מבקשת להכריע במסגרת זאת בשאלת היקף שיקול הדעת המסור לשר בשאלה מתי למנות או להימנע מלמנות רב עיר בהתאם לסמכותו על-פי התקנות, ושאלה זו צריכה להבחן בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו, תוך בחינת הנתונים הנוגעים לרשות המקומית הרלוונטית, גודלה, אופייה ומנהגיה".

חשיבות רבה לכהונת רב עיר

ארבל הביעה עמדה בשאלה זו: "סבורני כי הסמכות שלא למנות כלל רב לעיר כלשהי ראוי לטעמי להפעילה במקרים חריגים בלבד, זאת בדומה לעמדת המדינה בעניין. אכן, השיקול התקציבי הוא שיקול רלוונטי שאין להמעיט בערכו. עם זאת, כפי שציינו חברַי, יש ערך רב וחשיבות רבה במציאות חיינו החברתית והמשפטית בכהונת רב עיר כמו גם הסמכויות הייחודיות שהוקנו לו על-פי דין. חשיבות נוספת קימת בכך שהרב יהא קרוב לתושבי העיר, כאשר הוא מוכר להם והם מוכרים לו, ואף זמינותו ונגישותו עבורם היא מירבית.

"מלאכתו של רב עיר לטעמי אינה נמדדת באופן טכני רק על-פי מספר תעודות הכשרות, הנישואין והפטירה שהוא מוציא. רב עיר עשוי לשמש את תושבי העיר מעבר לצרכים 'הטכניים' ולהוות מורה דרך וסמכות רוחנית ודתית עבור תושבי העיר שמעוניינים בכך, ואין מקום לסבור כי תפקידים אלו מופנים דווקא לתושביה הדתיים של העיר".