בשתי הזכיות האחרונות של ספרד היה משהו בתולי וטהור. ביורו 2008 היא ניפצה את תדמית הלוזרית הגדולה והוכתרה למלכת אירופה תוך תצוגות כדורגל מלבבות. במונדיאל בדרום אפריקה היא זנחה את האסתטיקה, קידשה את ערך היעילות וניצבה על גג העולם בפעם הראשונה בתולדותיה. במדינה שבה להמנון הלאומי אין אפילו מילים כמעט בלתי אפשרי להגיע להסכמה לאומית, אבל במקרה של הנבחרת כולם תמימי דעים שהטורניר הקרוב יהיה האתגר הגדול ביותר של דור הזהב הספרדי. "היורו בפולין יהיה קשה יותר ממה שחווינו ב-2008 וב-2010. נצטרך לשחק כמעט מושלם כדי להיות שוב אלופי אירופה", הסביר קשר ריאל מדריד צ'אבי אלונסו שמבין כי הדרך אל התהילה רצופה במוקשים.
בדפי ההיסטוריה אין זכר כמעט לנבחרות שיצרו שושלת. ספרד מודעת טוב מאוד לכך שהיא יכולה להפוך לנבחרת הראשונה שזוכה בשלושה טורנירים גדולים ברציפות (יורו או מונדיאל). מערב גרמניה הייתה הכי קרובה לכך, כשזכתה ביורו 72', מונדיאל 74' אך הפסידה לצ'כוסלובקיה בפנדלים בגמר יורו 76'. צרפת מתגאה בדאבל נדיר שהושג מאוחר יותר: גביע העולם ב-98 ויורו 2000. למונדיאל ב-2002 היא הגיעה כפייבוריטית הזחוחה שהודחה בבושת פנים בשלב הבתים מבלי להבקיע אף שער. בנוסף, אף נבחרת לא הצליחה להניף את גביע אירופה בק טו בק. אין זה הזמן להתייחס למקומה של ספרד בהיסטוריה של המשחק עוד בטרם החל הטורניר, רק ניתן לציין שיש קווי דמיון רבים בין הנבחרת הנוכחית לגרמניה של שנות השבעים.
בעוד הנבחרת הגדולה של הלמוט שון הייתה בנויה ביסודה על הכוכבים הגדולים מבאיירן מינכן ובורוסיה מנשנגלדבאך, הקבוצה של דל בוסקה מודל 2012 תתבסס על שחקני ברצלונה וריאל מדריד, כאשר לא פחות משמונה מהם אמורים לפתוח בהרכב במשחק הפתיחה מול איטליה וזה אחרי שנודע כי שני שחקני המפתח קרלס פויול ודויד וייה ייעדרו מהסגל בשל פציעה. היריבות המתוחה בין שתי הענקיות הספרדיות לא אמורה לערער על יחסי הכבוד שרוכשים שחקני הנבחרת אחד לשני, אבל היא כן עלולה לגבות מחיר מסוים. "המפגשים בין ריאל לבארסה הם האינטנסיביים ביותר בעולם. זו יריבות שלא נמצאת בשום מקום אחר בעולם ומוציאה המון אנרגיות מהשחקנים. במובן הזה, ספרד תסבול מעייפות מנטאלית בטורניר", קובע העיתונאי הספרדי חואן קסטרו.
העייפות היא כמובן גם פיזית. שחקני ברצלונה (7 בסגל הנבחרת) השתתפו השנה בשש מסגרות שונות וצברו קילומטרז' של 63 משחקים, בדיוק כמו בילבאו ששולחת לנבחרת שני נציגים. 5 שחקני ריאל השתתפו "רק" ב-58 משחקים בתשעה חודשים. לשם השוואה, שחקניה האיטלקים של יובנטוס - הקבוצה בעלת מספר הנציגים הגבוה ביותר בסגל של צ'זארה פראנדלי - התפנקו ב-35 משחקים בלבד העונה. כל המספרים הללו לא כוללים הופעות בנבחרת, כשגם בקטגוריה הזאת הספרדים מובילים. מאז הזכייה ביורו 2008, שחקני ספרד שיחקו 60 משחקים בינלאומיים (כולל ביקורים בקצה השני של העולם - מקסיקו, ארה"ב וארגנטינה), אנגליה שנייה ברשימה עם 57, צרפת 51, גרמניה ופורטוגל 48 כ"א, הולנד ואיטליה 46 כ"א בלבד.עומס המשחקים המטורף הביא לפציעה של וייה. חלוץ בארסה, ששבר את רגלו במשחק זניח באליפות העולם למועדונים, הוא שיאן השערים של ספרד בכל הזמנים עם 51 כיבושים ב-82 משחקים, כאשר 12 מהם היו בשלושת הטורנירים הגדולים האחרונים. דל בוסקה שומר את הקלף מספר 9 קרוב לחזה, אך לדעתי יפתח עם פרננדו יורנטה כמחליפו של וייה. לכאורה, בשל הנתונים הפיזיים המרשימים שלו, חלוץ בילבאו אוהב לקבל את הכדור בתוך הרחבה ולרוב כובש בנגיחות (7 שערים ב-20 הופעות בנבחרת). באופן פרקטי, יורנטה הוכיח העונה שהוא מסוגל להתאים את עצמו גם לסגנון משחק המושתת על מסירות קצרות כשהבקיע 29 שערים ב-53 משחקים אצל מרסלו ביילסה. אם ספרד תדע להשתמש בו, היא לא תתגעגע לוייה. בכל מצב, יורנטה בכושרו הנוכחי טוב מפרננדו טורס ואלברו נגרדו.
באשר להגנה, הדאגה העיקרית היא חסרונו של פויול כמובן. "אלא לא חדשות טובות לנבחרת משום שפרט להיותו של פויול שחקן הגנה מצויין הוא גם מנהיג בחדר ההלבשה. כל מי שיחליף אותו, פשוט ייחשב לפחות טוב", טוען קסטרו. לפיכך, סרחיו ראמוס יוסט לעמדת הבלם לצידו של ג'רארד פיקה. שחקנה של מדריד כבר שיחק העונה בעמדה זו ולמעשה החל את הקריירה שלו בסביליה במרכז ההגנה. בכל מקרה ספרד תמשיך להחזיק בכדור כאוות נפשה בזכות שני בלמים שיודעים לטפל מצוין בחפץ העגול. סימני השאלה יהיו באשר ליכולת של שני המגנים: אלברו ארבלואה שיתפוס את צד ימין וג'ורדי אלבה מוולנסיה שירוץ על קו שמאל. מכיוון שהראשון טוב יותר במשחק ההגנה והאחרון מצטיין בהתקפה, הצד השמאלי של ספרד אמור להיות הדומיננטי יותר. אך מה שבטוח הוא שהאלופה מאבדת הרבה מהכוח הפיזי שלה, משום שבשני הטורנירים האחרונים בהם לא ספגה אף שער בשלב הנוקאאוט (!) היו לה שני בולדוזרים נשכניים - ראמוס וז'ואן קפדווילה – ששימשו כמגנים.
מה אפשר ללמוד הנבחרת הנוכחית שנתיים אחרי הזכייה במונדיאל? הדבר הבולט ביותר הוא שסגנון המשחק של ספרד לא השתנה גם במחיר של ארבעה הפסדים לארבע נבחרות בכירות במשחקי ידידות (ארגנטינה, פורטוגל, איטליה ואנגליה). דל בוסקה ממשיך להקפיד על שני קשרים אחוריים בכל משחק (סרחיו בוסקטס ואלונסו), מעדיף לשחק עם אנדרס אינייסטה בעמדה קדמית יותר מאשר בברצלונה ועדיין מחזיק בססק פברגאס בתור הנשק העיקרי מהספסל. השינוי היחיד שאינו כפוי הוא חזרתו של דויד סילבה להרכב. לקשרה של מנצ'סטר סיטי, שלא ראה דקת משחק במונדיאל אחרי ההפסד לשוויץ במשחק הפתיחה, יהיה תפקיד מכריע בטורניר ואם יגלה את אותה היכולת מיורו 2008, ספרד תצא נשכרת. למרות ההיסטוריה, העומס והפציעות ספרד היא עדיין המועמדת הבכירה לזכייה נוספת ביורו.
