קנת דיווי (Davey) זוכר את סיפורי אביו על הנחיתה בנורמנדי (D-Day). אביו טען, שכיוון שמפקדיו נהרגו בקרבות, לא היה מי שידחוף הלאה את המלצותיהם לעטר את אנשיהם, חובשים ורופאים בגדוד החוף 6, שנחת באזור האמריקני (חוף אומהה) של חוף הנחיתה.
ביום השנה ה-68 לנחיתה בנורמנדי - ביום רביעי האחרון - עוטר פראנק ואלדן, חובש בכוח הנחיתה האמריקני, בטקס, שנערך בבסיס
חיל הים האמריקני בסן דייגו, קליפורניה. בנוסף, העניק לו חיל הים האמריקני את אות החובש הקרבי, שהגיע לו מזמן.
חבריו לנשק יקבלו את עיטוריהם ואת אותותיהם במועד מאוחר יותר - מסר חיל הים האמריקני. ביניהם - תשעה חיילים משוחררים, שעדיין חיים, ומשפחות של שבעים מחיילי גדוד 6, שכבר הלכו לעולמם. מקווים, כי הטקס ייערך בנוכחות שרידי גדוד 6 בקיץ באקדמיה הצבאית בווסט פוינט, כיוון שרובם מתגוררים כעת בצפון-מזרח ארצות-הברית.
הגרמנים ירו על הנוחתים בחוף אומהה אש כבדה ממקלעים ומארטילריה, ומרבית הפיקוד של גדוד 6, שהיה בין הראשונים לנחות בחוף, הושמדה בקרבות הכבדים סביב ראש הנחיתה.
גדוד חוף 6 פעל יחד עם חטיבת ההנדסה של דיוויזיית חי"ר 1. אנשי ההנדסה היו אחראים לראש הנחיתה, ובשורותיהם כעשרה רופאים ויותר משבעים חובשים.
ד"ר ג' ראסל דיווי הבן היה רופא צעיר מפילדלפיה, שלחם בחוף אומהה, כשקנת, בנו, היה רק בן שנה. לפני ארבע שנים נפטר לפתע. קנת דיווי חוקר את הנחיתה בחוף אומהה כבר כעשרים שנה. תוך כך גילה בתיקי אביו יומנים ומסמכים נשכחים, שאפשרו לו לתבוע עיטורים ואותות לאביו ולחבריו לגדוד. התברר, כי בשנת 1947, אישר צבא ארצות-הברית להעניק רטרואקטיווית עיטורים לחיילים, שעוטרו באות החובש הקרבי במלחמת העולם.
