|
|
יום הנכבה באוניברסיטה העברית. החוק מציע לאסור פעילות כזו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, טוען לקשיים חוקתיים מהותיים בהצעת החוק המבקשת לאסור על פעילויות אנטי-ישראליות במוסדות אקדמיים. על ההצעה חתומים 32 חברי כנסת והיא אמורה לעלות לדיון בשבוע הבא (18.6.12). משמעות חוות דעתו של ינון היא, שלא יוכל להגן בבג"ץ על החוק אם יאושר.
על-פי ההצעה, ייאסר על מוסדות להשכלה גבוהה לקיים בתחומיהם פעולות השוללות את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, אלימות וטרור; תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל; ציון יום העצמאות כיום אבל; וביזוי של דגל המדינה או סמל המדינה. המציעים - רובם מהליכוד ומקדימה - אומרים שיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (שר החינוך) יוכל להטיל סנקציות על מוסדות שיפרו את החוק.
ינון טוען, כי האיסור המוצע אינו מקובל במדינות דמוקרטיות החורטות על דגלן את
חופש הביטוי והחופש האקדמי. לדבריו, יש לשמור על זכויות אלו במיוחד במוסדות להשכלה גבוהה, "שבהם יש אינטרס מיוחד שלא להשתיק דעות שאינן מקובלות באמצעות איסורים וצווים, אלא להתמודד עימן בכלים של ויכוח, שכנוע וטיעון". לדעת ינון, אין מקום לעשות שימוש - כפי שעושים המציעים - בעיקרון של "דמוקרטיה מתגוננת" ככלי שגרתי לפגיעה לא-מידתית בזכויות יסוד.
עוד אומר ינון, כי ההצעה לפיה שר החינוך יוכל להטיל סנקציות, נוגדת את המנגנון הקבוע בחוק יסודות התקציב למקרים כאלו. בפועל, הוא אומר, מדובר בסמכות לבטל את ההכרה במוסד להשכלה גבוהה ו/או בהפסקת תקצובו - דבר שמשמעותו סגירת המוסד ומתן סמכות חריגה ביותר לשר החינוך.
