בג"ץ דחה על הסף (יום ב', 18.6.12) עתירה שביקשה לפסול לצמיתות של עו"ד רבקה גלט ממועמדות לשיפוט. ההחלטה התקבלה שלושה ימים לאחר שהוועדה למינוי שופטים בחרה את גלט לכהונת שופטת שלום.
את העתירה הגיש יששכר בן-חיים, לשעבר גזבר עיריית ירושלים, אשר הועמד לדין והורשע בהעלבת עובד ציבור בשל מכתב פוגע ששלח למבקרת העירייה דאז, שולמית רובין. בן-חיים נדון לשלושה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 2,000 שקל ופיצוי של 4,000 שקל לרובין. ערעורו למחוזי נדחה וכך גם בקשתו לערער לבית המשפט העליון.
בן-חיים טען, כי גלט - שהייתה אז תובעת משטרתית - עמדה מאחורי הגשת כתב האישום נגדו. עוד טען, על סמך דיווח עיתונאי, כי גלט הגישה דיווחים כוזבים על שעות עבודתה. ואולם, אומר השופט
ניל הנדל, את ההחלטה לפתוח בחקירה נגד בן-חיים ואת ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו קיבלו גורמים אחרים. עוד מדגיש הנדל, כי בן-חיים הורשע ולפיכך אין כל מקום לטענותיו לגבי כתב האישום נגדו. בנוגע לדיווחי השעות אומר הנדל, כי בן-חיים לא הציג כל ראיות לטענותיו, והוא עצמו אישר שגלט לא הועמדה לדין משמעתי ושהושג הסדר בעניינה.
עוד דחה הנדל את טענותיו של בן-חיים נגד סדרי עבודתה של הוועדה למינוי שופטים ובעיקר נגד סודיות דיוניה. הנדל מזכיר, כי הוועדה פועלת בהתאם לכללים שנקבעו ואשר אושרו בעבר בידי ביהמ"ש העליון. לדברי הנדל, יש שלוש סיבות לסודיותם של הדיונים: צנעת הפרט, מניעת פגיעה באיכות הדיונים וכנותם, ומניעת רתיעה של מועמדים לשפיטה מפני הגשת מועמדותם.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
