למרות שרבים יחרדו מהעצם המחשבה על כך, צעירים החוזרים לבית הוריהם לאחר שאיבדו את עבודתם, יכולים דווקא ליהנות מיתרונות רבים של מהלך שכזה.
מחקר שפורסם בכתב העת Political Economy מגלה כי החזרה לקן יכולה להיות בעלת ערך רב בשוק הקשוח של חיפוש העבודה, לשמש כקן בטוח לטווח הקצר וגם לאפשר פגיעה קטנה יותר בשכר, בטווח הארוך, במקרים של איבוד עבודה.
באופן אינטואטיבי, יש הגיון רב לחזרה לבית ההורים לאחר איבוד עבודה וההתמודדות הנפשית עם המצב, ואכן ניתן היה לזהות מגמה כזו במהלך תקופת המיתון האחרונה. למרות זאת, אין הרבה נתונים מוצקים על מידת השכיחות או על ההשפעות שיש לחזרה לבית ההורים. המחקר הנוכחי מראה כי האפשרות לחזור לקן המשפחתי היא חשובה ביותר.
החוקרים, מאוניברסיטת פנסילבניה, השתמשו בנתונים של קרוב ל-1,500 גברים שנולדו בין השנים 1980 ל-1984. הם עקבו אחר הגברים לאורך שנות העשרים לחייהם ותיעדו מצבים תעסוקתיים וסידורי מגורים בכל חודש.
בגיל 23, קרוב ל-40% מהגברים שהשתתפו בסקר חזרו לבית ההורים לפחות חודש לאחר שעזבו את הבית. אלו שהפסיקו לעבוד היו בסבירות גבוהה ב-63% לחזור לבית ההורים בשלושת החודשים שלאחר הפסקת העבודה, בהשוואה לאלו שהמשיכו לעבוד.
עבודות בסיכון גבוה
נתונים עליהם התבססו אילצו את החוקרים להגביל את המדגם לגברים שלא הלכו לקולג', אך שימוש בנתונים נוספים הראה כי התופעה מתייחסת גם לאוכלוסיה רחבה יותר. החוקרים הדגישו כי גם כשבחנו נתונים לגבי אוכלוסיות אחרות זוהה דפוס דומה - ככל שרמת האבטלה עלתה במדינה, כך עלה גם שיעור החזרה לבית ההורים.
הנתונים מראים יתרון ארוך-טווח משמעותי למעבר לבית ההורים לאחר איבוד עבודה. אדם ממוצע, כפי שנצפה במדגם, שאיבד את עבודתו בגיל 20, שכרו בגיל 26 יהיה נמוך יותר ב-25% מזה של אדם שלא איבד את עבודתו. השפעה ארוכת-טווח זו הייתה משמעותית כמעט בקרב כל הצעירים שלא חיו עם הוריהם ולא חזרו לביתם לאחר שאיבדו את עבודתם. אלו שאיבדו את עבודתם וחזרו לבית ההורים הרוויחו בסופו של דבר בשנים שלאחר מכן כמו אלו שלא איבדו את עבודתם.
החוקרים מאמינים כי אלו שחזרו הביתה יכלו להיות בררנים יותר כשחיפשו אחר עבודה חדשה. הם יכלו להמתין לתעסוקה המאפשרת שכר עתידי גבוה יותר, סוגי תעסוקה שקשה יותר למצוא כמובן. עבודות עם שכר עתידי פוטנציאלי גבוה מחייבות לעתים שכר נמוך בטווח הקצר.
אך צעירים הגרים בגפם ומשלמים שכר דירה, נאלצים להיענות להצעות עבודה במהירות ולכן מוצאים את עצמם בתעסוקה עם פוטנציאל נמוך לשכר עתידי גבוה.
כדי לבחון את הרעיון השתמשו החוקרים בנתונים מ"העולם האמיתי" ויצרו מודל תיאורטי המדמה את הבחירות בשוק העבודה. בעזרת המודל ביצעו ניסויים שתיארו מה היה יכול לקרות בנסיבות שונות. וכך בחנו את התוצאות השונות של מעבר חזרה לבית ההורים.
בעזרת השימוש בנתונים, החוקרים הצליחו להעריך כיצד צעיר בן 23 יגיב להצעות עבודה במקרים בהם הוא יכול לחזור לבית ההורים ובמקרים בהם אינו יכול לעשת זאת. הם יצרו למעשה שני סוגי תעסוקה - עבודות "בטוחות", הקיימות לעתים קרובות יותר, אך עם פוטנציאל נמוך יותר לשכר עתידי גבוה, ועבודות "בסיכון", שהן נדירות יותר אך עם פוטנציאל לשכר עתידי גבוה.
על-פי המודל, במקרים בהם האפשרות של מעבר חזרה לבית ההורים אינה קיימת, מספר נמוך ב-15% של צעירים ייענו להצעות עבודה ב"סיכון", כלומר שכר נמוך יותר בטווח הארוך.