חמישה ארגוני זכויות אדם פנו במכתב (21.6.12) לשר הביטחון
אהוד ברק, מפקד מחוז ש"י ניצב עמוס יעקב ולמפקד פיקוד המרכז אלוף ניצן אלון, בדרישה להיערך ל"מעשי אלימות כלפי פלשתינים בעקבות ההחלטה על פינוי גבעת האולפנה בבית אל".
1 טוענים: צה"ל אשם בשריפת המסגד בג'בע ארגוני זכויות האדם - בצלם, יש דין, המוקד להגנת הפרט, רבנים שומרי משפט והאגודה לזכויות האזרח - מאשימים את מערכת הביטחון וצה"ל בהתרשלות פושעת באי-מניעת הצתת מסגד בישוב פלשתיני ב-19 ביוני 2012. וכך הם כותבים במכתבם בעניין זה (ההדגשות אינן במקור):
"אמנם, על-פי פרסומים בתקשורת הפינוי אמור להיעשות בהסכמה, אולם כבר השבוע, ב-19.6.12, היינו עדים למעשה אלימות חמור של הצתת מסגד בכפר ג'בע שמדרום-מזרח לרמאללה, שעל קירותיו רוססו הכתובות 'אולפנה מלחמה', 'המלחמה התחילה', 'תשלמו את המחיר' ו'תג מחיר'. אירוע זה הוא חלק מדפוס החוזר על עצמו ולכן
ברור, שניתן היה לצפותו ולהיערך מראש על-מנת
למנוע את הפגיעה במסגד".
ההתרשלות הפושעת, המשתמעת מנוסח הדברים, אינה מתמצה בכישלון הערכת המצב, אלא בהנחיה הסמויה, כי מערכת הביטחון וצה”ל ידעו היטב על-פי ניסיון העבר, כי צפויות פעולות "תג מחיר" בתגובה לפינוי האולפנה, אך בחרו שלא להיערך מראש להגן על האוכלוסיה הפלשתינית מפני התוקפים היהודים, ולמעשה אפשרו במדיניות זו את שריפת המסגד בג'בע.
צה"ל נערך להגן על התושבים הפלשתינים ולסכל פעולות "תג מחיר" ההאשמות החמורות כלפי מערכת הביטחון נכללו במכתב של חמשת ארגוני זכויות האדם על-אף היערכות החירום של צה"ל והמשטרה לקראת פינוי גבעת האולפנה, הכוללת צעדים להגנה על האוכלוסיה הפלשתינית מפני פעולות אפשריות של "תג מחיר" בישובים הפלשתינים ובצירי התנועה באיו"ש.
על-פי פרסומים בתקשורת, במסגרת התוכנית "במעגל הראשון תפעל המשטרה. במעגל השני יפעלו כוחות משמר הגבול למניעת חדירה ופרובוקציות של אנשי הימין, ובמעגל השלישי יפעלו חיילי צה"ל, שיאבטחו את הצירים המרכזיים ברחבי יהודה ושומרון, כדי למנוע פעולות 'תג מחיר' נגד כוחות הביטחון ונגד הפלשתינים, וכן - למנוע מארגוני טרור לנצל את המצב לביצוע פיגועים.”
2 בנוסף לכך, ועל-רקע הישנות פעולות "תג מחיר", הוציא מפקד פיקוד המרכז (2.8.11) צווי הרחקה מנהליים זמניים מאיו"ש (לשלושה חודשים עד שנה) נגד 12
מתנחלים, אשר במשתמע חשודים במעורבות בפעילות אלימה נגד פלשתינים. צעד זה ננקט על-מנת להגן על התושבים הפלשתינים מפני פעולות אלימות של מתיישבים יהודים קיצונים.
ארגון בצלם גינה (3.8.11) בחריפות את הוצאת צווי ההרחקה המנהליים הללו והגדיר אותם כ"אמצעי פסול להתמודדות עם מפירי חוק".
3 תביעה למנוע כניסת "ישראלים” לשטח של ישובים פלשתינים בצלם, וארבעת ארגוני זכויות האדם הנוספים, תובעים ממערכת הביטחון ומצה"ל להגביל את חופש התנועה של "אזרחים ישראלים" באיו"ש, ובלשונם: "למנוע כניסה של אזרחים ישראלים לישובים פלשתינים". הביטוי "אזרחים ישראלים" אינו מבחין בין אזרחים יהודים לערבים, ואולם מההקשר משתמע, כי הדברים מכוונים ליהודים בלבד, תושבי מדינת ישראל הריבונית ובשטחי איו"ש, ולא לערביי ישראל.
התביעה בהקשר זה גורפת ומשתמעת כהטלת איסור מוחלט (ללא ציון פרק זמן לתחולת האיסור) על כניסה של "אזרחים ישראלים" (כאמור, במשתמע יהודים) לישובים פלשתינים בכל נסיבות שהן. על-פי ההנחה הסמויה המשתמעת, הם חשודים מלכתחילה בניסיון לפגוע בפלשתינים, ואין אותם ארגוני זכויות אדם מעריכים, כי תיתכנה סיבות נוספות אפשריות לכניסה של "אזרחים ישראלים" לשטח של ישובים פלשתינים, כמו לדוגמה סיור באתרים ארכיאולוגיים יהודיים, טיול בטבע, רכישה בשווקים, הפגנה בדומה להפגנות שעורכים פלשתינים ועוד.
במכתבם של חמשת ארגוני זכויות האדם צוין בעניין זה בין היתר כדלהלן (ההדגשות אינן במקור):
"על-מנת לעמוד בדרישות של המשפט הבינלאומי ובג"ץ
על כוחות הביטחון, בין השאר,
להיערך כדי למנוע כניסה של אזרחים ישראלים ליישובים פלשתינים, כולל לאדמות שתושביהם מעבדים, ולהגן על צירי תנועה ראשיים. ניתן להעריך כי לסיכון הגדול ביותר נתונים פלשתינים המתגוררים בסמוך למוקדי הפינוי וכן ביישובים שבהם מתרחשים אירועים חוזרים ונשנים של אלימות מתנחלים, באזורי חיכוך המוכרים לכם...
"במקרים שבהם יצליחו מתנחלים לפלוש לאדמות ולכפרים, חרף היערכות מוקדמת של כוחות הביטחון, יש להנחות את הכוחות בשטח להרחיקם באופן מיידי. בהתאם לנסיבות, יש לעצור אותם ולמצות עמם את הדין”.
על המכתב חתומים דליה קרשטיין (המוקד להגנת הפרט), חגי אלעד (האגודה לזכויות האזרח), חיים ארליך (יש דין), ג'סיקה מונטל (בצלם) והרב אריק אשרמן (רבנים שומרי משפט).
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
