היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, משנה ב-180 מעלות את עמדתו בנוגע למתן ארכה למבקר המדינה היוצא להשלים דוחות וחוות דעת. לאחר שהתנגד לתיקון בחוק שיזם ח"כ אורי אריאל, הודיעה (יום ב', 23.7.12) הפרקליטות לבג"ץ שלדעת וינשטיין אין מקום לקבל את העתירה נגדו.

התיקון שאישרה הכנסת קובע, כי המבקר יוכל להשלים במשך שלושה חודשים דוחות וחוות דעת שטיוטות שלהם כבר נשלחו למבוקרים. הוא נועד בעיקר לאפשר למיכה לינדנשטראוס, שכהונתו הסתיימה בתחילת החודש, להשלים את הדוח בפרשת הרפז. העותר, עו"ד שלומי פרידמן, טוען בעתירתו שהתיקון מנוגד לחוק יסוד מבקר המדינה, הקוצב את כהונת המבקר לשבע שנים. בעתירתו מסתמך פרידמן בין היתר על חוות דעתם של וינשטיין ושל היועץ המשפטי לכנסת, אייל ינון, אשר התנגדו לתיקון מאותו נימוק.

וינשטיין התנגד לתיקון גם משום שלדעתו אין לגזור גזירה שווה בין המבקר לבין שופטים, המקבלים את אותה ארכה. לדבריו, יש הבדל מהותי בין המבקר הפועל באמצעות משרדו לבין שופט הפועל בעצמו, ובכל מקרה - שופטים אינם רשאים לשמוע ראיות נוספות ולקיים דיונים נוספים, דבר שהתיקון מאפשר למבקר לעשות. עוד אמר וינשטיין, כי העובדה שבראש מוסד מבקר המדינה יעמדו למעשה שני אנשים - היוצא והנכנס - עלולה לגרום לקשיים בתפקודו של המשרד.

לאחר שינון הגן על התיקון בפני בג"ץ בשם הכנסת, תוך שהוא משנה את עמדתו, עושה זאת כעת גם וינשטיין. סגנית מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, דנה בריקסמן, אומרת בתשובה בשמו של המבקר, כי ניתן לפרש את התיקון כך שלא יסתור את חוק היסוד. לדברי בריקסמן, אכן תיתכן פרשנות ולפיה המבקר היוצא ממשיך להחזיק במלוא הסמכויות הדרושות לו כדי להשלים את הדוחות - ובמקרה כזה נוצרת הבעייתיות עליה הצביע וינשטיין.

ואולם, אומרת בריקסמן, ניתן לפרש את התיקון גם ככזה בו כל הסמכויות - כולל לגבי הדוח שאותו משלים המבקר היוצא - נמצאות בידי המבקר הנכנס. "המבקר היוצא רשאי להשלים את כתיבת הדוח אך אין הוא מוסמך להפעיל כל סמכות ביקורת או בדיקה, אין הוא מוסמך לקבוע סדרי עדיפויות לעובדי משרד מבקר המדינה ואין הוא רשאי לפעול ללא הסכמת המבקר המכהן". עוד אומרת בריקסמן, כי לפי פרשנות זו - נדרש המבקר היוצא לקבל את הסמכת המבקר הנכנס לכל הפעולות שהוא עושה להשלמת הדוח וכן להגשתו. לבסוף היא אומרת, כי יש לקבוע שהשימוש בתיקון ייעשה רק במשורה ובמקרים חריגים. "פרשנות זו מאפשרת, ולו גם בדוחק, את קיומם של התיקון לחוק ואת חוק היסוד זה לצד זה", טוענת בריקסמן.

בסיום תגובתה אומרת בריקסמן, כי אם בג"ץ יחליט שיש מקום לדון בשאלה החוקתית העולה מן העתירה - דהיינו: "שאלת עליונותו של חוק יסוד משטרי לא משורין וללא פיסקת הגבלה על פני דבר חקיקה רגיל הבא לשנות ממנו או לבטלו" - מבקשת הפרקליטות להעניק לה לפחות חודשיים למתן תגובתה.