היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, מבקש מבג"ץ לאשר את התיקון לחוק
מבקר המדינה - למרות שהוא עצמו התנגד לתיקון זה. ינון אף מעלה בפני בג"ץ טיעונים הסותרים את אלו שהעלה הוא עצמו ערב התיקון, המאפשר למבקר היוצא להשלים דוחות במשך שלושה חודשים לאחר סיום כהונתו.
את התיקון לחוק יזם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ
אורי אריאל, כדי לאפשר למבקר
מיכה לינדנשטראוס להשלים את הדוח בפרשת הרפז גם לאחר שהמבקר יוסי שפירא נכנס לתפקידו. ערב אישור התיקון קבע ינון, בחוות דעת שהעביר לאריאל, כי התיקון מעורר מספר בעיות ובהן העובדה שהוא סותר את חוק יסוד מבקר המדינה (הקובע שכהונת המבקר תימשך שבע שנים), ובכך שבפועל יהיו שני מבקרים העלולים לתת הוראות סותרות לאנשי משרד מבקר המדינה.
בעקבות אישור התיקון, עתר עו"ד שלומי פרידמן לבג"ץ בבקשה לבטלו, תוך שהוא מעלה מספר טענות: הוא נוגד את חוק יסוד מבקר המדינה, הוא נועד לצרכיו של לינדנשטראוס והוא נוגד את האינטרס הציבורי. ינון השיב לעתירה בשם הכנסת, חזר על נימוקיו נגד התיקון - ואז פנה לסתור את נימוקיו-שלו.
ינון אומר, כי בית המשפט העליון מעולם לא הכריע בצורה ברורה בשאלת הנפקות של סתירה לכאורה בין הוראות חוק יסוד משטרי לבין הוראת חוק רגילה שאינה משנה את חוק היסוד. בכל מקרה, טוען ינון, אין צורך בהכרעה כזו במקרה הנדון, שכן ניתן לפרש את התיקון כך שלא יעמוד בסתירה לחוק היסוד. לדבריו, לא מדובר בהארכת כהונה אלא רק בהשלמת דוחות, והמבקר היוצא זקוק לאישורו של המבקר הנכנס כדי לעשות שימוש במשאבי משרד המבקר לצורך השלמת הדוחות. לכן, אומר ינון, גם לא קיימת הבעיה אותה הגדיר בחוות דעתו במילים "אין שני מלכים משמשים בכתר אחד".
