|
בימ"ש השלום בירושלים. יצירת שלוש ערכאות
|
|
|
|
בתי משפט השלום כורעים תחת הנטל עם 60% מהתיקים בכלל המערכת. במקום להקל עליהם, בא משרד המשפטים ומוסיף להם עוד עבודה - בלי לדבר על תוספת תקנים ואולמות. יש לזכור, כי חלק מהעניינים המינהליים מחייבים טיפול דחוף, כגון מכרזים ומהגרים. כמו תמיד, מי שבסופו של דבר ירוויח מהשינוי יהיה בית המשפט העליון: מאחר שהמחוזי כבר ידון בערעורים מינהליים, יפחת מספר התיקים הללו שיגיעו לעליון. מרוב רצון לייעל, התוצאה תהיה רק סירבול.
|
|
|
|
הכנסת אישרה (יום ד', 26.7.12) בקריאה ראשונה את הצעת החוק להקמת מחלקות מינהליות בבתי משפט השלום. זהו שלב נוסף בביזור הסמכויות לטיפול בנושאים מינהליים, אשר החל בהעברת חלק מן הנושאים מבג"ץ לבתי המשפט המחוזיים, וכן שלב נוסף בהתמקצעות בתי המשפט לאחר הקמת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לדברי משרד המשפטים, המטרה היא לפתח מקצועיות ומומחיות על-ידי ריכוז העניינים המינהליים, לרבות אלה הנדונים כבר היום בבתי משפט השלום, במחלקה מיוחדת ובפני שופטים מינהליים שיקבלו הכשרה בתחום זה. כך ייווצרו שלוש ערכאות גם בתחום המינהלי - דבר שיפחית את מספר הערעורים לעליון, משום שהם כבר יהיו בגלגול שלישי הניתן רק במקרים נדירים.
על-פי הצעת החוק, בית משפט שלום לעניינים מינהליים ידון בעתירות מינהליות, בערעורים מינהליים ובתובענות מינהליות בנושאים שייקבעו בחוק (ואשר טרם הוגדרו). בשלב ראשון, מוצע לרכז בו בעיקר עניינים מינהליים הנמצאים כבר היום בסמכות בית משפט השלום, כגון עיצומים כספיים. בנוסף, מוצע להעביר לסמכותו עניינים מקומיים באופיים, כגון רישוי עסקים ונושאים הנוגעים לרשויות מקומיות, וכן מספר מצומצם של ערעורים על ועדות ערר - הנדונים כיום בבתי המשפט המחוזיים. הכוונה היא להעביר בעתיד עניינים נוספים לסמכותה של ערכאה זו, באופן הדרגתי ומתון.
לדברי משרד המשפטים, עם הזמן גדלה כמות התיקים הנידונים בבתי המשפט המחוזיים, וחלקם מתאימים מבחינת מהותם וטיבם להידון בבית משפט שלום. "הקמת המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום, תאפשר ריכוז עניינים מינהליים אלה באופן שיבהיר את מהות הדיון, אופן הדיון וסדרי הדין החלים עליו", אומר המשרד.