פרקליטות המדינה קבעה כי גם לאחר עיונים ביומנו של המפקח הכללי של המשטרה, רב-ניצב
יוחנן דנינו, לא ניתן לקבוע האם היה ברכב השרד שלו בעת שזה נתפס בצילומי וידאו נוסע במהירות מופרזת.
במכתב ששלחה עו"ד דגנית כהן ויליאמס, סגנית בכירה לפרקליט המדינה, לעו"ד
פנחס פישלר, נכתב כי לא ניתן לקבוע ממצא פוזיטיבי ביחס להימצאות המפכ"ל או אי-הימצאותו ברכב באותה שעה.
"כאמור במכתבינו הקודמים, בין היתר, נוכח הממצאים בדבר מידת החריגה מהמהירות המותרת לא ניתן לייחס למפכ"ל אחריות כלשהי", כתבה. לדבריה, שאלת נוכחותו של המפכ"ל ברכב עלתה גם בבדיקה הראשונה שנערכה בנושא.
"נוכח הפרסומים החלטנו לשוב ולהידרש לנושא והמסקנה היא (גם לאחר בדיקת יומנו של המפכ"ל מיום האירוע) שלא ניתן לקבוע ממצא פוזיטיבי בדבר נוכחותו או אי-נוכחותו בנסיעה המדוברת", לשון המכתב.
קביעה זו של הפרקליטות הוכחשה כבר לפני כחודש על-ידי המפכ"ל דנינו עצמו. "אני לא עומד מאחורי הקביעה הזאת", אמר לחדשות ערוץ 2. "מן ההתחלה אמרתי כי הסבירות הגבוהה היא שהייתי במכונית".
בתום אותה בדיקה ראשונה שהוזכרה על-ידי כהן-ויליאמס הודיעה הפרקליטות, כי מבדיקת מחלקת התנועה של המשטרה עולה כי המפכ"ל דנינו לא נכח ברכב בעת שבוצעה עבירת המהירות.
עוד ציינה אז הפרקליטות כי האופן שבו נבחנה מהירות נסיעתו של רכב המפכ"ל היה באמצעות מד המהירות של רכב הצלמים שעקב אחרי רכב המפכ"ל - שיטה שאינה קבילה משפטית ונאסרה לשימוש במשטרה בשל חוסר הדיוק שלה. זאת בשל העובדה שמד המהירות של הרכב העוקב לא עבר בדיקות תקינות וכיול מסודרות בטרם שימש לבדיקה.
בשל כך ערכה מחלקת התנועה של המשטרה בדיקה נוספת לבחינת המהירות שבה נסע המפכ"ל. בדיקה זו התבצעה על-ידי זיהוי שתי נקודות במרחב הנסיעה שצולם בכתבה וחישוב משך הזמן שנדרש לרכבו של המפכ"ל לחלוף ביניהן.
"ממצאי בדיקה זו העלו כי הרכב חרג אך במעט מהמהירות המותרת במקום. על-פי מדיניות משטרת התנועה, חריגה שכזו אינה מצדיקה, ככלל, נקיטת הליך פלילי (תעבורתי) נגד הנהג", ציינה כהן-ויליאמס תוך שהיא מתייחסת למדיניות התנועה החדשה שעל פיה מוותרת המשטרה על קנסות לנהגים שאינם עברייני תנועה שחוזרים שוב ושוב על העבירות. זאת, למרות שבכתבה היה נראה שמכוניתו של המפכ"ל נוסעת במהירות של כ-160 קמ"ש בקטע כביש שבו מותר לנהוג במהירות של 110 קמ"ש.
"עם זאת", הוסיפה, "נוכח העובדה שמדובר בשוטר הנוהג ברכב המפכ"ל מצא מר למברגר כי יש מקום למדיניות אכיפה מחמירה מזו הננקטת כלפי אזרחים, ולפיכך הורה על העמדת הנהג לדין משמעתי. עמדה זו אושרה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה", לשון הודעת הפרקליטות.