נציגי המדינה הצביעו נגד העלאת שכר יו"ר לאומי

חברת נכסים מ.י. פרסמה (יום ד', 1.8.12) את אופן הצבעתה בסעיפים השונים שנכללו בסדר יומה של האסיפה הכללית של בנק לאומי אשר כונסה הבוקר. זו האסיפה הראשונה, אשר התקיימה בעקבות הגדרת הבנק, על-פי תיקון החקיקה, כבנק ללא גרעין שליטה. באסיפה נבחרו חמישה דירקטורים, שיהוו שליש מדירקטוריון הבנק. עשרה מועמדים מתחרים על המקומות המתפנים בדירקטוריון: שמונה מתחרים על ארבעה מקומות לתפקיד דירקטור, ועוד שניים מתמודדים על תפקיד דח"צ.

באסיפה, נציגי המדינה הצביעו נגד העלאת שכר יו"ר הבנק דוד ברודט ב-3.7% ל-173 אלף שקל בחודש. ההתנגדות, על-פי נכסים מ.י. נבעה מסיבות כלכליות-רוחביות: בעיית השכר במערכת הבנקאית כולה המחייבת טיפול מקיף וכן עיתוי הדיון בבקשה לעדכן את שכרו של ברודט, בתקופה בה המשק נדרש לקיצוצי תקציב המלווים בגזירות כלכליות. לדברי מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית באוצר המשמשת גם יו"ר דירקטוריון נכסים מ.י: "בעיתוי הנוכחי ובראייה כוללת של כלל הנסיבות בהן מצוי המשק הישראלי, אין להצדיק העלאת שכר".

בהתאם להחלטות דירקטוריון נכסים מ.י, תמכו נציגי החברה באסיפה בהמשך כהונתם בדירקטוריון הבנק של הפרופסורים אפרים צדקה ואריה גנס, וזאת על-מנת לשמור על המשכיות בהרכב הדירקטוריון, דבר המשפיע על יציבות הבנק. השניים מסיימים בימים אלה כהונה שנייה ברציפות.

בנוסף תמכה נכסים מ.י. במינויים של פרופ' ידידיה שטרן ורו"ח זיאד אבו-חבלה כדירקטורים חדשים וכן המליצו על עו"ד חיים סאמט לכהונת דח"צ.

נציגי המדינה הצביעו נגד בקשת הנהלת בנק לאומי להגדיל את ההון הרשום. דירקטוריון נכסים מ.י. גרס כי באישור בקשה זו קיים פוטנציאל לדילול בעלי המניות לרבות המדינה.

מדינת ישראל מחזיקה כיום ב-6.028% מהון המניות של בנק לאומי וכ-6.46% מזכויות ההצבעה בו. בעקבות התיקון לחוק הבנקאות, אשר הניח תשתית לקיומו וניהולו של בנק ללא גרעין שליטה, ועדת הכספים של הכנסת. לבקשתו של שר האוצר יובל שטייניץ, החליטה להסמיך את נכסים מ.י. להצביע בשם המדינה באסיפה הכללית של בעלי מניות הבנק.

נכסים מ.י. נסמכה בבחירתה גם על רשימת המועמדים אותה גיבשה ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס שולמית ולנשטיין, אשר בדקה את כשירותם.

"הקפדה על ריחוק מן הגורמים הפוליטיים"

יו"ר נכסים מ.י. מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מסרה בתגובה כי "העובדה כי מדינת ישראל מחזיקה במניות הבנק כנאמנה מטעם הציבור לרכושו חייבה אותנו כנציגיה לנקוט עמדה בסוגיות הנוגעות לשמירה על רכוש זה תוך מיצוי הזכויות המוקנות למדינה.

"תהליך גיבוש עמדת המדינה התבצע על-ידי חברי דירקטוריון נכסים מ.י., באופן יסודי, מעמיק, נקי מהשפעות זרות ותוך הקפדה על ריחוק מן הגורמים הפוליטיים באמצעות הטלת חיסיון מוחלט על דיוני הדירקטוריון. הקריטריונים לבחירת הדירקטורים המומלצים, מרביתם מתוך רשימת המועמדים שבחרה הוועדה הציבורית, כללו: רציפות והמשכיות של הדירקטוריון, ניסיון והבנה בתחום הבנקאי, גיוון הרכב הדירקטוריון, קרי הטרוגניות של הדירקטוריון מבחינת כשירויות חבריו, ייצוג של מגזרים שונים ובחירה במועמדים מדיסציפלינות שונות".