מחסור באבץ - סיכון לקשישים

כשאנו חושבים על הוויטמינים והמינרלים החיוניים לחיים בריאים, אנחנו שוכחים לעתים קרובות את האבץ. אך מחסור באבץ אינו עניין של מה בכך, במיוחד בקרב אנשים מבוגרים. מחקר שנעשה לאחרונה הדגיש בפעם הראשונה את המנגנון הביולוגי דרכו מחסור באבץ עלול להתפתח עם ההזדקנות, ומה ניתן לעשות כדי למנוע מצב של רמות נמוכות של המינרל.

מדענים במוסד Linus Pauling שבאוניברסיטת אורגון השתמשו בחיות מעבדה כדי לגלות כיצד הגיל משפיע על ספיגת האבץ.

הם גילו כי "מובילי" האבץ לא היו מוסדרים בצורה משמעותית בבעלי חיים מבוגרים, כלומר לא ספגו את אותה כמות מינרל כפי שנספגה אצל בעלי חיים צעירים. בעלי החיים המבוגרים הראו סימנים למחסור באבץ ולתגובה דלקתית מוגברת למרות שקיבלו תזונה עם כמויות הולמות של אבץ.

ניתן לתיקון בקלות

הבעיה עם מחסור באבץ היא שהיכולת של הגוף לתקן נזק גנטי עלולה להפגע למרות שמידת הנזק רק מחריפה. מצב זה עלול לגרום לירידה ביעילות המערכת החיסונית ולעליה בדלקתיות הקשורה לבעיות בריאות כמו סרטן ומחלות לב. הסיכון ממחסור באבץ עולה עם הגיל. בארצות הברית, כ-40% מהאמריקנים אינם מקבלים כמות הולמת של אבץ במסגרת התזונה.

אוכלוסיית הקשישים היא האוכלוסיה הגדלה במהירות הרבה ביותר והרגישה ביותר למחסור באבץ. האנשם בקבוצת גיל זו אינם צורכים כמות מספקת מהמינרל ואינם סופגים אותו כראוי.

החדשות הטובות הן שמחסור באבץ בקרב קשישים ניתן לתיקון בצורה קלה למדי: הוספת אבץ לתזונה.

במסגרת המחקר, ברגע שבעלי החיים המבוגרים קיבלו כמות גדולה פי עשרה של אבץ מזו שהכילה התזונה שלהם, הסמנים לדלקתיות חזרו לרמות כמו של אלו שנראו בבעלי החיים הצעירים.

לכן, גם אם הרמה המומלצת לאנשים קשישים עומדת כיום על אותה רמה כמו לאנשים צעירים, החוקרים ממליצים לקשישים להשתמש בתוספות מזון כדי למנוע מחסור באבץ - 11 מיליגרם ביום לגברים ו-8 מיליגרם ביום לנשים.

ידח עם זאת, חשוב לזכור כי כמות רבה מיד של אבץ אינה מועילה. יש להמנע משימוש בכמות שעולה על 400 מיליגרם של אבץ ליום משום שרמות גבוהות של אבץ עלולות לשבש את ספיגתם של חומרים מזינים אחרים, כמו ברזל ונחושת.