31% מאוכלוסיית ישראל נמצאה בסיכון לעוני בשנת 2010 לעומת 27% בשנת 2000 ולעומת 16% בממוצע באיחוד האירופי. כך עולה (יום ד', 17.10.12) מפרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במסגרת דוח פני החברה של ישראל שפרסמה.
מבין מדינות האיחוד האירופי, ספרד ויוון, שתי המדינות המצויות בלב ליבו של המשבר הכלכלי האירופי, היו המדינות בעלות השיעור הגבוה ביותר של סיכון לעוני (20%) - שיעור הנמוך בהרבה מזה המצוי בישראל.
משפחות חד-הוריות עם ילדים תלויים - ילדים עד גיל 15 או ילדים בגיל 24-16 אם אינם פעילים וחיים יחד עם הורה אחד לפחות - היו בקבוצות הסיכון הגבוהה ביותר, מהם 43% היו בסיכון לעוני.
מה שייתפס אולי כאבסורד, הוא שישראל, ההולכת ונעשית ענייה יותר, הינה, בינתיים, גם משכילה יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות. בשנת 2010, 31% מאוכלוסיית ישראל בגיל העבודה (64-25) היו בעלי השכלה אקדמית. שיעור זה גבוה במיוחד בהשוואה ליתר מדינות ה-
OECD, שם רק 22% בממוצע מחזיקים בתואר.
גם תוחלת החיים בישראל בשנת 2010 הייתה גבוהה יחסית למדינות ה-OECD והיא ממוקמת במקום השישי (עבור שני המינים). במדד תמותת התינוקות, ישראל ממוקמת באמצע (3.7 לאלף לידות חי) ביחס למדינות ה-OECD, עם שיעור דומה לזה שבצרפת ובבלגיה, אך כפול מזה שבמדינות עם שיעור תמותת התינוקות הנמוך ביותר - איסלנד (2.2), יפן ופינלנד (2.3).
המודעות לבריאות בישראל, או שמא סיבות אחרות, באים לידי ביטוי באחוז המעשנים הגבוה יחסית למדינות המפותחות. 31% מהגברים בישראל מעשנים - שיעור גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD, שם רק 27% מהגברים מחזיקים בהרגל המגונה. לעומת זאת, אחוז הנשים המעשנות בישראל (17%) דומה לממוצע במדינות ה-OECD. נתון מטריד נוסף, מגלה כי כל אדם שישי בישראל סובל מהשמנת יתר - נתון הדומה לממוצע ה-OECD שעומד על 15.4%.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
