"אני מכבד ומעריך את המאמצים שנעשים על-ידי הפרקליטים לכבד את החלטת בית המשפט ואני ער לקשיים המיוחדים בתיק זה. יחד עם זאת, נראה שתוך ימים ספורים יחזור עד המדינה בדפוס בו הרגיל אותנו עד כה, ומשכך יקרה - יחזרו גם ההליכים לדפוס הקודם. משברור לכולם כי בית המשפט לא יוכל להמשיך ולקיים - חרף כל החסרונות והקשיים - דיון במשך שלוש שעות ביום ולא בכל יום, הרי עד שיחזור העד לדפוס הרגיל של עדותו, תעמוד החלטתי במלוא תוקפה והתביעה תוודא עדות עדים מהותיים". כך שב וקובע (יום א', 28.10.12) שופט בית המשפט המחוזי,
דוד רוזן, במשפט
הולילנד.
לאחר עדותו של ש"ד התנהל דיון ממושך נוסף בנוגע להמשך ניהול התיק. רוזן ניסה להרגיע את עורכי הדין משני הצדדים באומרו, כי ינהל את המשפט בצורה סבירה ו"לא ניכנס פה למרחץ זיעה". הוא הבהיר, כי אם סניגורים יבקשו לעזוב את האולם, כפי שאיימו בישיבה הקודמת - הוא יאפשר זאת להם, אך מרשיהם יהיו חייבים להיות נוכחים באולם. עו"ד
רועי בלכר רמז תוך כדי הטיעון, כי ייתכן שלאחר עדותו של ש"ד - "יהיו נאשמים שיבקשו לא להמשיך בתהליך, בפנייה לתביעה או בדרך אחורה".
"כבודו במקומו מונח"
בתחילת עדותו התעמת ש"ד עם עו"ד
גיורא אדרת, סניגורו של
הלל צ'רני: "אל תתחיל מההתחלה עם שקרים. עברתי מספיק בעשרת הימים האחרונים". אדרת דרש התנצלות ורוזן הגיב: "אין בית משפט בארץ שלא מכיר את אדוני, וכבודו במקומו מונח. הוא לא מתכוון". הדברים נאמרו לאחר שש"ד שב וטען, כי בפרויקט תוכננו בניינים עגולים, ואילו אדרת טען שש"ד לא הצליח למצוא אותם בתוכניות הבנייה. לדברי ש"ד, בניינים אלו מוזכרים בנספחים לתוכניות, אותם לא הציג אדרת.
ש"ד עמד על גירסתו, לפיה עיריית ירושלים ויתרה ליזמי הולילנד על בניית גני ילדים על חשבונם, תמורת השוחד שהעביר לבכיריה. הוא דחה את טענתו של אדרת, לפיה העירייה היא שהייתה אמורה מלכתחילה לבנות את גני הילדים וכי היזמים רק העמידו לרשותה את המגרשים לשם כך.
אדרת הקריא לש"ד קטעים מעדויות של אנשי עיריית ירושלים במשטרה, בהן הכחישו את טענתו של ש"ד לפיה התערבותו היא שהביאה להקטנת תשלומי ההשבחה ששילמו היזמים בתב"ע ו', ולפיהן ההחלטה התקבלה בידי הדרג המקצועי. ש"ד הגיב באומרו שאין הוא יודע מי מאותם עדים משקר ומה נאמר בשיחות עליהן העידו, והוא עומד על גירסתו לפיה ההיטל הוקטן בשל תשלומי השוחד. אדרת: "השומה ששילמתם בסוף, גם אחרי ההפחתות, הייתה מאוד גבוהה". ש"ד: "אני חושב ששילמנו מחיר נמוך מאוד בהשוואה למה ששילמנו על תב"ע ה'".
טעות לכל אורך הדוחות
ש"ד שב וטען, כי אנשיו של צ'רני גנבו ממשרדו עשרות קלסרים שנגעו לפרויקט הולילנד ובהם מידע מפליל רב, ודחה את גירסתו של אדרת, לפיה התיקים הועברו בידיעתו ולבקשתו משום שלא היה להם מקום במשרדו. הוא אישר, כי לא התלונן במשטרה על הגניבה, אלא רק מסר על כך בעת עדותו. ש"ד אמר, כי המשטרה והפרקליטות לא הציגו לו את המסמכים שנתפסו אלא רק את מסמכיו שלו, ולכן ישמח לבחון כעת את הקלסרים שנותרו כדי לנסות ולהעריך אלו מסמכים נעלמו.
אדרת הקריא לש"ד קטעים מעדותה של מזכירתו לשעבר, שרון פוחס, לפיה התיקים נמסרו בהסכמה. ש"ד השיב, כי אין אמת בדבר, וכי שמח לשמוע שפוחס מאוששת את גירסתו לפיה מדובר היה ב-40 קלסרים שמתוכם נעלמו כ-30 לאחר שהגיעו לידי צ'רני. "בטעות הוא לא הצליח להעלים את כל התיקים", העיר. ש"ד ציין, כי פוחס עברה לעבוד אצל צ'רני, אשר כלשונו "קנה אותה".
כאשר ש"ד הרים את קולו בכעס, אמר אדרת: "אל תתרגז, תכף תתאשפז לנו עוד פעם". ש"ד: "אתה בטח תשמח מאוד". אדרת: "לא, אני אהיה עצוב. אני שמח שחזרת". ש"ד: "בטח בגלל שכר הטירחה". העימות בין השניים היה סביב השאלה האם צ'רני טען שלא העסיק את ש"ד, כפי שהטיח בו ש"ד מספר פעמים. אדרת הציג דוח כספי של חברת אמיאור שבשליטת ש"ד, ולפיו הוא אמור היה להמחות לחברה את ההסכם שלו עם חברת אפשטיין שניהלה את פרויקט הולילנד. ש"ד השיב: "זו טעות פה בהצגה". אדרת: "זה מופיע בכל הדוחות". ש"ד: "זו טעות".
בהמשך הדיון תקף אדרת את טענתו של ש"ד, לפיה ההלוואות שקיבל מחברת הולילנד תיירות היו למעשה הסוואה להחזר כספי השוחד ששילם עבור היזמים. ש"ד השיב באומרו, כי הסכם הלוואה משנת 1996 בסך 200,000 שקל היה "כאילו" ונועד לכסות את הכספים שהועברו כשוחד, והראיה - שהוא לא נדרש להחזיר את ההלוואה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
