שליש מהפוסטים ברשת אלימים וגזעניים

אחד מתוך שלושה פוסטים בנושאים פוליטיים וחברתיים באינטרנט אלים וגזעני. מחצית מהפוסטים על ערבים, פליטים ו"שמאלנים" כוללים אלימות. כך עולה ממחקר חדש שפרסמה בסוף השבוע (יום ה', 1.11.12) הקרן לישראל חדשה.

המחקר, שנערך על-ידי 'חברת יפעת' עבור הקרן החדשה לישראל, בחן 4,000 פוסטים, שפורסמו ברשתות החברתיות בחצי השנה האחרונה, על-מנת לבדוק את דרכי ההתבטאויות ברשת ומידת האלימות כלפי ערבים, פליטים, חרדים, מתנחלים, אנשי שמאל, בעלי הון, פוליטיקאים ועיתונאים. בנוסף, בדק המחקר את אופי השיח ברשת ביחס לאקדמיה ולבג"צ.

הערבים - הקבוצה הפגיעה ביותר

מהמחקר עולה ש-95% מהשיח האלים ברשת מופנה כלפי קבוצות ומגזרים ו-5% בלבד כלפי גולשים באופן פרטי. הערבים הם הקבוצה הפגיעה ביותר ברשת - 50% מנפח השיח כלפי אוכלוסיה זו הוא אלים. במקומות השני והשלישי נמצאים הפליטים וה"שמאלנים" עם 43% גילויי אלימות כלפי כל אחת משתי הקבוצות ברשת. אחריהם ממוקמים המתנחלים עם 32%. במקום האחרון החרדים עם 19% בלבד. האלימות ברשת כלפי האקדמיה תופסת 18% מהשיח האלים, בעוד שבג"צ זוכה להיקפים נמוכים יותר עם 9% בלבד.

קללות ואמירות גזעניות הן שתי הדרכים הנפוצות ביותר בהן משתמשים גולשים ברשת כשהם מבטאים אלימות. למעלה מ-33% מהפוסטים האלימים כללו קללות ושימוש בשפה בוטה, כשבראש דירוג הקבוצות שסופגות קללות וגידופים נמצא השמאל הישראלי, שזוכה לכמעט מחצית מהקללות ברשת. 25% מהפוסטים האלימים הם גזעניים, מרביתם מופנים לציבור הערבי (50%) ולפליטים/מסתננים (45%). הסתה וקריאה מפורשת לאלימות מהווה אומנם 17% בלבד מהפוסטים האלימים ברשת, אך מבין הפוסטים הללו רובם המכריע מופנה כלפי מתנחלים ופליטים, הסופגים איומים וקריאות הסתה בשיעור זהה של 35%.

בעלי ההון - "חזירים"; השמאלנים - "חתרנים"

עוד מציג המחקר את הדימויים והאמירות הנפוצות ביותר ברשת ביחס לכל אחת מקבוצות האוכלוסיה שבדק: השמאל מכונה בביטויים, כגון "אוהבי ערבים", "בוגדים", "חתרנים" והוא נתפס כאליטיסטי ואנטי-חרדי; לפליטים/מסתננים מרבים להשתמש באמירות "מסריחים" ו"מפיצי מחלות" והם מזוהים כמי שמאיימים לפגוע באיכות החיים וכאיום דמוגרפי; בעלי הון נקראים "חזירים", אך הביקורת כלפיהם היא לרוב מדודה ומתייחדת לתמיכה בחרם צרכנים או בשביתה;

הביטוי "טרוריסטים" מופיע בדרכים שונות בפוסטים אלימים המופנים לערבים, והטענה לחוסר נאמנותם למדינה מלווה אף היא בקריאות לאלימות ברשת; עיתונאים זוכים לכינוי "שמאלנים"; ימנים מתקראים "מטומטמים" ותוקפי הימין מרבים לתארו ככוחני ופרימיטיבי; החרדים נתפסים כאנטי-דמוקרטים, מורמים מהחוק ומופלים לטובה בתקציבי מדינה.

שיח אלים נגד האקדמיה

18% מנפח השיח האלים ברשת מופנה לאקדמיה (כפול מאשר כלפי בג"צ). מתוכם - 75% מופנה למוסדות ספציפיים ורק 25% כלפי המערכת להשכלה גבוהה. אירועי יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב תפסו 30% מהשיח האלים ברשת כלפי האקדמיה; המחלקה לפוליטיקה וממשל הגיעה למקום השני עם 27%. למקום השלישי הגיע המרכז האוניברסיטאי באריאל לאוניברסיטה עם 20% שיח אלים.

מרבית השיח האלים התמקד בשני נושאים: הפוליטיזציה של הקמפוסים, חופש אקדמי ותקצוב המוסדות להשכלה גבוהה. פרופ' ניב גורדון מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ודר' אמיר חצרוני מהמרכז האוניברסיטאי באריאל הם שתי הדמויות המותקפות ביותר ברשת. מבחינת סוג השיח האלים, 66% ממנו מתבטא בשימוש בשפה בוטה (קללות, גידופים); 25% ממנו הם קריאה לרשויות המדינה להגביל את הפוליטיזציה של האקדמיה ו-10% מהשיח הם דברי הסתה.

בג"צ נהנה משקט יחסי

על-פי המחקר, בג"צ נהנה משקט יחסי בהשוואה לאקדמיה ולקבוצות אוכלוסיה שנדגמו במחקר עם 9% שיח אלים מתוך כלל השיח האלים ברשת. עוד נמצא כי שעיקר השיח האלים כלפי בג"צ מופנה על-רקע פינוי מאחזים והתנחלויות. הנושא השני שגורר איתו אלימות ברשת נוגע לרצון הציבור להגביל את רשויות אכיפת החוק בפעולות נגד פליטים. הכינוי הנפוץ ביותר ברשת המודבק לבג"צ הוא "שמאלני" והוא נתפס כבן ברית של התקשורת, שנועדו לקדם אג'נדה של השמאל, והוא נשמע מגולשים המזוהים עם הימין. שיח אלים כלפי בית המשפט אינו נחלת הימין בלבד. הביקורת של השמאל על בג"צ נוגעת בעיקר להרכב השופטים. מינוי גרוניס לנשיא ביהמ"ש העליון לווה בתמיכה מצד גולשים מימין כי המינוי יאזן את בג"צ.

האלימות מהימין ישירה ובוטה יותר

בנוסף, השווה המחקר בין מאפייני האלימות ברשת שבאה מאנשי ימין לבין זו המופנית משמאל. מההשוואה עולה, שהאלימות מימין ישירה ובוטה יותר וכוללת שימוש נרחב באמירות גזעניות, ביטויי שנאה ואיומים. לעומת זאת, האלימות משמאל מתאפיינת בעיקר בקללות ובביקורת נגד הרשויות והממשלה.

הטוקבקים - הזירה האלימה ביותר ברשת

בהתייחס לשאלה מהי הזירה האלימה ביותר ברשת, קובע המחקר שזירת הטוקבקים היא הזירה עם נפח האלימות הרב ביותר עם למעלה מ-56% התבטאויות מכלל השיח האלים באינטרנט. אחריה נמצאות רשת הפייסבוק ופורומים בנושאי אקטואליה וחברה עם 18% כל אחת. "הזירה התרבותית" ביותר היא רשת הטוויטר עם פחות מ-7% התבטאויות אלימות.

השיח האלים מושפע מהאקטואליה

לבסוף, המחקר קובע שהשיח האלים ברשת מושפע באופן ישיר מאירועים אקטואליים. כך, למשל, מציין המחקר שהדיווחים בתקשורת על מקרי אונס בדרום ת"א, בהם נחשדו פליטים, העלו ב-20% את היקף האלימות כלפי קבוצה זו. דוגמה נוספת היא אירוע היריקה על הילדה נעמה מרגוליס מבית שמש - אירוע שהעלה את היקף הביטויים האלימים כלפי חרדים ב-12%. בולטים בחריגותם הם אירועי "תג מחיר", המעלים את נפח האלימות ברשת כלפי מתנחלים ב-4% בלבד.

על-רקע ממצאי המחקר, השיקה לאחרונה הקרן לישראל חדשה תחרות סטארט-אפים ראשונה מסוגה בישראל למאבק באלימות ברשת. במסגרת התחרות נקראים פעילים חברתיים, פרסומאים, יזמי היי-טק, אנשי שיווק ופרסום, בלוגרים ואנשי רשתות, להציע פרויקטים יצירתיים וחדשניים למאבק בהסתה ובאלימות באינטרנט. שלושת המקומות הראשונים יזכו בפרס כספי בסך 100 אלף שקלים, שיעמדו לרשותם לצורך יישום הפרויקטים.

מהקרן נמסר כי המחקר מוכיח שהרשתות החברתיות הפכו לכר פורה לביטויי גזענות ולהסתה לאלימות. "ביום השנה ה-17 לרצח רבין, עלינו להתעורר ולהכיר בכך שהזרמים החשוכים והאנטי-דמוקרטיים שאפשרו את הרצח מוסיפים להתקיים בישראל בלא מפריע - ואף פורחים בחסות האינטרנט והפייסבוק. הקרן החדשה מחויבת לתמיכה בפעילות חינוכית וציבורית, שתפיק את הלקחים מרצח רבין, תעלה מודעות בקרב הציבור ביחס לצורך בביעור נגע האלימות והגזענות מהרשת ותיאבק בתופעה, לפני שההסתה תגבה את הקורבן הבא".