|
זארה. ריכוז גבוה של כימיקלים הפוגעים בהורמונים
|
|
|
|
|
ארגון גרינפיס חושף היום (ג', 20.11.12) דוח שמוכיח כי חברות "האופנה המהירה" מוכרות בגדים שמכילים חומרים מסוכנים, שהופכים לחומרים שפוגעים בהורמונים ולחומרים מסרטנים כאשר הם משתחררים לסביבה.
המחקר של גרינפיס מצא כימיקלים מסוכנים בבגדים שמקורם ב-20 מותגי אופנה מובילים. זארה, לדוגמה, קמעונאית האופנה הגדולה בעולם, מייצרת בגדים שמכילים גם כימיקלים מסרטנים וגם כימיקלים שעלולים להוביל לפגיעה הורמונלית.
141 פרטי לבוש שונים שנרכשו בחודש אפריל 2012 ב-27 מדינות בעולם אצל מפיצים מורשים של המותגים, ביניהם ישראל, עברו בדיקת רעלים ונחשפו בדוח של גרינפיס. פרטי לבוש אלו יוצרו ב-18 מדינות שונות לפחות, רובן בחצי הדרומי של כדור הארץ.
תוצאות הדוח חושפות את הקשר בין מפעלי יצור של בגדים שמשתמשים בכימיקלים מסוכנים, להימצאות הכימיקלים הללו במוצרים של החברות ובמים שאנו שותים. פריטי הלבוש שנבדקו - ג'ינסים, מכנסיים, חולצות טישרט, שמלות ותחתונים שעוצבו לגברים, נשים וילדים - שכללו גם בגדים שעשויים מבדים מלאכותיים וגם מבדים טבעיים.
אחריות גם בישראל
אחד מממצאי הדוח העיקריים הוא שבכל המותגים היו לפחות כמה פריטי לבוש שהכילו חומרים מסוג NPE, שמתפרקים לכימיקלים שפוגעים בהורמונים, כשריכוז גבוה שלהם נמצא בפריטים של זארה, ליוויס, מנגו, קלווין קליין, מרקס אנד ספנסר ואחרים. חומרים אחרים שזוהו הכילו רעלים פתאלטים (phthalates) בארבעה מהמוצרים. עקבות של חומרי אמינו מסרטנים נמצאו בשניים ממוצרי חברת זארה.
חומרים תעשייתיים רבים אחרים מסוכנים, נמצאו גם הם בהרבה מהפריטים האחרים שנבדקו בדוח. יעל איפרגן, מנהלת הקמפיין בישראל, אמרה לאחר פרסום הדוח: "הגיע זמן שגם אנחנו הצרכנים הישראלים ניקח אחריות על הבגדים שמוכרים לנו כאן בארץ. הכימיקלים הרעילים שבהם משתמשים מותגי אופנה משתחררים מהבגדים כשאנחנו מכבסים וממשיכים את דרכם אל המים שלנו. כמה זמן עוד נמשיך להיות קורבנות אופנה ונתעלם ממה שקורה בחצר האחורית של העולם. נהרות שלמים בסין מזוהמים ברעלים על-ידי מותגי אופנה ענקיים - זהו מחיר יקר מדי עבור בגדים זולים מדי״.
גרינפיס דורש ממותגי האופנה להתחייב להפסיק את שחרור הכימיקלים המסוכנים לסביבה עד שנת 2020 - כפי שעשו כבר חברות כמו H&M ו-M&S - ומבקש לדרוש מהספקים לחשוף את כל המידע על שחרור הרעלים. קמפיינר הרעלים של גרינפיס באסיה, יפנג לי, אמר כי "תעשיית הטקסטיל ממשיכה להתייחס למקורות המים הציבוריים שלנו כביוב פרטי. אבל האופנה שלנו לא חייבת להרוס את כדור הארץ: הבגדים שלנו לא צריכים להיות מיוצרים עם כימיקלים מסוכנים".